פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ישעיהו י כג


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: כי כלה ונחרצה אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל הארץ

מנוקד: כִּי כָלָה וְנֶחֱרָצָה אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת עֹשֶׂה בְּקֶרֶב כָּל הָאָרֶץ.

עם טעמים: כִּ֥י כָלָ֖ה וְנֶחֱרָצָ֑ה אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ צְבָא֔וֹת עֹשֶׂ֖ה בְּקֶ֥רֶב כָּל־הָאָֽרֶץ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אֲרֵי גְמִירָא וְשֵׁיצָאָה יְיָ אֱלֹהִים צְבָאוֹת עָבֵד עִם כָּל רַשִׁיעֵי בְּגוֹ אַרְעָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי כלה ונחרצה" - תראו שהקב"ה עושה (דין) ברשעים ותכנעו ותשובו אליו לכן לפי שידעתי שתשובו אליו חזקיה וסיעתו (דבר אחר לכן ל' שבועה לכן באמת)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי כלה ונחרצה", ר"ל והגם שה' גזר כליון, וגם הגזרה נחרצה ונגמר דינה עד שבהכרח שתבא הגזרה אחר שהוא לאחר גמר דין, מ"מ ה' יתן אדם תחתם ותהיה הכלה בעכו"ם מנאצי ה', וז"ש "הכלה אשר נחרצה ה' עושה", וגומר אותה "בקרב כל הארץ", ועם אלהים ינצלו וירוחמו:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי כלה ונחרצה" - רצה לומר הכלה תהיה נחרצה מה שיעשה ה' בקרב הארץ ולזה ישארו מעט מהרבה

מצודת ציון

"ונחרצה" - נגזרה ונחתכה