מ"ג ישעיהו י יא



<< · מ"ג ישעיהו · י · יא · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הלא כאשר עשיתי לשמרון ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֲלֹא כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְשֹׁמְרוֹן וְלֶאֱלִילֶיהָ כֵּן אֶעֱשֶׂה לִירוּשָׁלַ͏ִם וְלַעֲצַבֶּיהָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲלֹ֗א כַּאֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֛יתִי לְשֹׁמְר֖וֹן וְלֶאֱלִילֶ֑יהָ כֵּ֛ן אֶעֱשֶׂ֥ה לִירוּשָׁלַ֖͏ִם וְלַעֲצַבֶּֽיהָ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

הֲלָא כְּמָא דַעֲבָדִית לְשֹׁמְרוֹן וּלְטַעֲוָתָהָא כֵּן אַעְבֵּיד לִירוּשְׁלֵם וּלְצַלְמָנַיָא דִי בָהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כאשר עשיתי לשומרון וגו'" - זאת יאמר לאחר שיכבוש את שומרון

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ולאליליה" - כי גם האלילים שבר ולקח עמו לאשור

"הלא כאשר וגו'" - אחר שיכבוש שמרון בבואו על ירושלים יאמר הלא כאשר וגו'

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הלא", ואם תאמר כי אלהי ישראל כחו גדול מכל אלהי העמים ההם ויוכל להציל את ירושלים מידי.

"הלא כאשר עשיתי לשמרון ולאליליה", שגם הם מעם ישראל והאל לא הצילם "כן אעשה לירושלים", לכן:

ביאור המילות

"אליליה, עצביה". עצבים נקראו על ידי מלאכתם כמו העצב נבזה, ואלילים על ידי ענינם שאין בם ממש, כמו רופאי אליל כולכם, ולכן אלילי שומרון שכבש ידע שאין בם ממש, ושל ירושלים עוד לא כבש, קראם עצבים:
 

<< · מ"ג ישעיהו · י · יא · >>