כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עזבות ערי ערער לעדרים תהיינה ורבצו ואין מחריד
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֲזֻבוֹת עָרֵי עֲרֹעֵר לַעֲדָרִים תִּהְיֶינָה וְרָבְצוּ וְאֵין מַחֲרִיד.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֲזֻב֖וֹת עָרֵ֣י עֲרֹעֵ֑ר לַעֲדָרִ֣ים תִּֽהְיֶ֔ינָה וְרָבְצ֖וּ וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד׃
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
עזובות ערי ערוער" - י"ת לשון חורבן כמו ערער תתערער ופירושו על ערי ארם ומדרש אגדה מתמיה לפי שערוער מארץ ישראל היתה שנאמר (
במדבר לב) ואת ערוער עומד בדמשק ומכריז בערוער אלא שהיו בדמשק שווקים כמנין ימות החמה וכל אחת יש בה עכו"ם ועובדים לה יום אחד בשנה וישראל עשו את כולן קיבוץ אחת והיו עובדין את כלם בכל יום לכך הזכיר מפלת ערוער אצל דמשק ואני מפרשו לפי פשט המקרא על שנתחברו רצין ופקח בן רמליהו יחד והנביא היה מתנבא על מפלת דמשק ואמר הנה דמשק מוסר מעיר ערי ערוער שהיו של פקח כבר היו עזובות שגלו הראובני והגדי כבר והרי תמיד לעדרי צאן הם נתונות ורובצים שם צאן מואב ואין מחריד עוד תהי מלכות פקח הולכת וכלה ותלכד גם שומרון בימי הושע ואז נשבת מבצר מאפרים וממלכה מדמשק שיהרג רצין
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"לעדרים" - והרי הם נתונות לעדרי צאן והמה רובצים שם ואין מי מחרידם כי שממה המה ואין מי בא שמה
"
עזובות" - הלא הערים הסמוכות לערוער כבר עזובות המה כי גלו מהם הראובני והגדי
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
עזבות", אבל "
ערי ערער" מאפרים "
העזובות" מכבר אינם שממות כ"כ רק "
לעדרים תהיינה", ירעו שם עדרי צאן ולא לבד שירעו שם לפרקים רק "
ורבצו" בקביעות "
באין מחריד", כי לא ימצאו שם חיות רעות ומפולת בתים. ויען שארם ואפרים התחברו יחד להלחם על יהודה, ועי"ז נפלו שניהם ביד סנחריב כנ"ל
(ז) לכן צרף מפלת שניהם יחד:
ביאור המילות
"
ורבצו". בקביעות
(לקמן כז י'):
