מ"ג ישעיהו יג ח



<< · מ"ג ישעיהו · יג · ח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונבהלו צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל רעהו יתמהו פני להבים פניהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנִבְהָלוּ צִירִים וַחֲבָלִים יֹאחֵזוּן כַּיּוֹלֵדָה יְחִילוּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ יִתְמָהוּ פְּנֵי לְהָבִים פְּנֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְֽנִבְהָ֓לוּ ׀ צִירִ֤ים וַחֲבָלִים֙ יֹֽאחֵז֔וּן כַּיּוֹלֵדָ֖ה יְחִיל֑וּן אִ֤ישׁ אֶל־רֵעֵ֙הוּ֙ יִתְמָ֔הוּ פְּנֵ֥י לְהָבִ֖ים פְּנֵיהֶֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"צירים וחבלים" - הם לשון יסורי אשה הכורעת לילד שצירי דלתי בטנה מתפרקים להפתח

"יחילון" - חיל וחלחלה לשון רתת הם

"איש אל רעהו יתמהו" - בני בבל על הצובאים עליהם כי משונים הם

"פני להבים פניהם" - אומה שפניהם צהובים ומאויימין מאד או י"ל שהם עם חושבי מחשבות ואת בני בבל דימה להם על שם התמהון

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"צירים" - הם יסורי אשה הכורעת לילד שצירי דלתי בטנה מתפרקין להפתח וכן כי נהפכו עליה ציריה (שמואל א ד)

"וחבלים" - גם הוא ענין מכאובי לידה כמו חבלי יולדה (הושע יג)

"יחילון" - מלשון חיל וחלחלה 

מצודת דוד

"איש אל רעהו" - בני בבל יתמהו זה מול זה על הצובאים עליהם כי יהיו פניהם צהובים כלהבת אש

"יאחזון" - יאחז אותם צירים וחבלים וכאשת לידה יחילון

"ונבהלו" - יהיו בהולים ופחודים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ונבהלו", עתה מצייר מעמד העם בעת ביאת הצרה, תחלה יתבהלו פתאום, אח"ז יאחזו אותם "צירים" הבאים אל האשה בעת שהולד מתחיל לפתוח דלתות בטנה, וגם "חבלים" הנמשכים בעת שיושבת על המשבר, גם "יחילון" וירעדון כיולדה הרועדת בכל איבריה ע"י החבלים, וחוץ ממה שיתבהל כ"א בפ"ע, עוד "איש אל רעהו יתמהו", תגדל להם התמהון וההשתוממות עת יביט איש על חברו, כמי שהוא בבהלה פתאומית הבאה על הרבים שתגדל פחד כ"א עת יראה את העומדים סביבו איך גם הם מתפחדים ונמוגים.

"פני", וגם לא יצטרכו שיודיע איש לחברו פחדו ותמהונו, כי על הפנים לבד יהיה ניכר הפחד שיהיו פניהם דומים כלהבות אש, גם כמו שהלהבים כל שירבו הדברים המתלהבים כן יגדל הלהב, כן יתלהבו בלהב הפחד אחד מרעו, ויצרבו כל פנים מפני חברו:

ביאור המילות

"ונבהלו". בהלה נרדף עם הפחד, ועם המהירות, וגדרו התרגש פתאום מאיזה דבר, עד שאובד סדרו הטבעי והעצה וישוב הדעת:

"צירים וחבלים". שניהם מורגלים בעברי אצל יולדה, צירים מורה התפתחות צירי דלתות הרחם, מלשון הדלת תסוב על צירה. וחבלים המכאובות שתסבול אח"כ, וחיל הוא הרעדה והרתת שי"ל ע"י הלידה ומכאוביה:

"יתמהו". התמהון נבדל מרעיו, מתפלא, משתאה, שאלה יהיה בשכל, ותמהון אבדון ההרגשה והלב ועומד כאיש נדהם, אכה כל סוס בתמהון, ויתמהו האנשים איש אל רעהו:
 

<< · מ"ג ישעיהו · יג · ח · >>