מ"ג ישעיהו יג ב
<< · מ"ג ישעיהו · יג · ב · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על הר נשפה שאו נס הרימו קול להם הניפו יד ויבאו פתחי נדיבים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל הַר נִשְׁפֶּה שְׂאוּ נֵס הָרִימוּ קוֹל לָהֶם הָנִיפוּ יָד וְיָבֹאוּ פִּתְחֵי נְדִיבִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַ֤ל הַר־נִשְׁפֶּה֙ שְֽׂאוּ־נֵ֔ס הָרִ֥ימוּ ק֖וֹל לָהֶ֑ם הָנִ֣יפוּ יָ֔ד וְיָבֹ֖אוּ פִּתְחֵ֥י נְדִיבִֽים׃
רש"י
"הניפו יד" - הניפו להם יד לרחוקים שאין יכולים לשמוע ויראו אות הנפת היד ויבואו בפתחי נדיבים של שרי בבל
"פתחי" - כמו בפתחי ותשב בית אביה (בראשית לא) הנפתר בבית אביה ומנחם בן סרוק פתר חרבות כמו והמה פתיחות (תהלים נה)מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"נשפה" - ענין גבהות כמו אפתח על שפיים (נהרות לקמן מא)
"פתחי" - בפתחי
"נדיבים" - כן יקראו בעלי העושר כי ע"פ רוב המה נדיבי לב
מצודת דוד
"הניפו יד" - לרמז להם שימהרו ללכת ויבואו בפתחי נדיבי בבל
"על הר נשפה" - הרימו נס על הר גבוה שיהא נראה למרחוק וקראו בקול רם לאנשי פרס ומדימלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ויבאו", ע"י שיקראו אותם ויראו להם דרך מבא העיר יבואו בפתחי נדיבים של בני בבל, (והוא מאמר הלציי, כמו שהנדיב פתחו פתוח לקבל כל אורח הבא ממרחק, כן יקבלו בני בבל את האורחים האלה אשר במלחמות תנופה ילחמו בם):
ביאור המילות
"נשפה". הר גדול, מלשון נשף על ששם תוקדם ותתאחר זריחת השמש, או על נשיבת הרוח הצח שם, מלשון גם נשף בהם ויבשו, או מענין וילך שפי, הר שקט ובוטח:
"הניפו". הרמה בגובה. הנפה, מעלה ומוריד מוליך ומביא, כמ"ש חז"ל בהנפת המנחה:
"פתחי". חסר בי"ת, כמו ימי עניה ומרודיה:<< · מ"ג ישעיהו · יג · ב · >>