מ"ג ישעיהו ט כ


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: מנשה את אפרים ואפרים את מנשה יחדו המה על יהודה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה

מנוקד: מְנַשֶּׁה אֶת אֶפְרַיִם וְאֶפְרַיִם אֶת מְנַשֶּׁה יַחְדָּו הֵמָּה עַל יְהוּדָה בְּכָל זֹאת לֹא שָׁב אַפּוֹ וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה.

עם טעמים: מְנַשֶּׁ֣ה אֶת־אֶפְרַ֗יִם וְאֶפְרַ֙יִם֙ אֶת־מְנַשֶּׁ֔ה יַחְדָּ֥ו הֵ֖מָּה עַל־יְהוּדָ֑ה בְּכָל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפּ֔וֹ וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מנשה את אפרים" - מנשה יתחבר עם אפרים

"ואפרים את מנשה" - עם מנשה ויחדו המה יתחברו על יהודה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מנשה את אפרים" וכו', עד שהשחיתו זה את זה:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועוד ידו נטויה" - להכות עוד

"יחדו המה" - שניהם יחד ילכו על יהודה לשלול שלל

"מנשה את אפרים" - מנשה יבוז וישלול את אפרים