פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ישעיהו טו ב


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על נבו ועל מידבא מואב ייליל בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה

מנוקד: עָלָה הַבַּיִת וְדִיבֹן הַבָּמוֹת לְבֶכִי עַל נְבוֹ וְעַל מֵידְבָא מוֹאָב יְיֵלִיל בְּכָל רֹאשָׁיו קָרְחָה כָּל זָקָן גְּרוּעָה.

עם טעמים: עָלָ֨ה הַבַּ֧יִת וְדִיבֹ֛ן הַבָּמ֖וֹת לְבֶ֑כִי עַל־נְב֞וֹ וְעַ֤ל מֵֽידְבָא֙ מוֹאָ֣ב יְיֵלִ֔יל בְּכָל־רֹאשָׁ֣יו קָרְחָ֔ה כָּל־זָקָ֖ן גְּרוּעָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עלה הבית ודיבון" - עלה מואב הבית ואנשי דיבון על הבמות

"לבכי" - אלו בוכים בבית ואלו בוכים בראשי במותיהם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עלה", מואב.

"הבית", על הבתים, "ודיבון", עיר במואב (עלה) על "הבמות" בגובה, אבל לא למלחמה רק "לבכי על נבו ועל מידבא", שנכבשו בתוך כך וזאת העיר לבבם לבכות עד שכל "מואב ייליל", כי הרגישו בצרתם, ותחת שראוי לגבורי חיל לאמץ לבב המדינה, עלו הם לבכות כמתיאש, ולא לבד שבכו בצנעה, אבל גם "בכל ראשיו קרחה", כמתאבל על שבר שאין לו רפואה כלל. וגם "כל זקן גרועה" הגם שהזקן היה נכבד אצלם יותר ולא מרטו שערותיו אם לא נגע היאוש במעמקי לבבם:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גדועה" - תלש השערות ונחסר מהם

"קרחה" - כי ימרטו שערות ראשם וישאר קרח

"על נבו" - על חורבן נבו ומידבא ייליל מואב

"עלה הבית" - מואב עלה לבית העבודת כוכבים ואנשי דיבון עלו על הבמות לבכות שמה בחושבם שהעבודת כוכבים תרחם עליהם ותצילם

מצודת ציון

"קרחה" - ענין מריטת השער

"גרועה" - מלשון גרעון וחסרון