פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ישעיהו ח ו


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט ומשוש את רצין ובן רמליהו

מנוקד: יַעַן כִּי מָאַס הָעָם הַזֶּה אֵת מֵי הַשִּׁלֹחַ הַהֹלְכִים לְאַט וּמְשׂוֹשׂ אֶת רְצִין וּבֶן רְמַלְיָהוּ.

עם טעמים: יַ֗עַן כִּ֤י מָאַס֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֵ֚ת מֵ֣י הַשִּׁלֹ֔חַ הַהֹלְכִ֖ים לְאַ֑ט וּמְשׂ֥וֹשׂ אֶת־רְצִ֖ין וּבֶן־רְמַלְיָֽהוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את מי השלוח ההולכים לאט" - במלכותא דבית דוד דמדבר להון בנייח כמי שלוחא דנגדין בנייח שלוח מעין הוא ושמו גיחון ושילוח שרצו להסיר את מלכות בית דוד בימי אחז לפקח בן רמליהו וכאן ניבא על שבנא וסיעתו שרצו למרוד בחזקיהו שמאסו בו על שראוהו שלא היה בוחר בשולחן מלכים אלא אוכל ליטרא ירק ועוסק בתורה עליו נאמר צדיק אוכל לשובע נפשו (משלי יג) וראו את פקח בן רמליה אוכל ארבעים סאה גוזלות בקינוח סעודה והיו מליזין על חזקיהו ואומרין זה הגון להיות מלך אין זה מלך אלא רצין בן רמליהו היו ראויין למלוך בחייהן וזהו ומשוש את רצין וגו' אמר להם הקב"ה אוכלין אתם מתאוים אני מביא עליכם אוכלין הרבה הנה ה' מעלה עליכם וגו' את מי הנהר העצומים תחת מי השילוח חלשים והנוחים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"את מי השלח", היה דרכם למשוח המלכים אצל מעייני מים, ומלכי דוד נמשחו אצל מי השילוח, מעין קטן נמשך בנחת והיה לאות כי מלכותם תמשך בנחת ובבטחה, מצייר כי מאסו מלכות השקטה הזאת, "ושמחתם הוא את רצין וארם ופקח בן רמלי'" שרוצים להתחבר אליו:


ביאור המילות

השלח נהר גיחון. משחו אצלו את שלמה (מ"א א'), וחז"ל בהוריות (י"א) כריתות (ה'):

"ומשוש". שם, סמוך למלת את, וכן מקום לא ידע אל:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומשוש" - ר"ל בוחרים המשוש וההשתררות אשר עם רצין ובן רמליהו

"את מי השלוח" - המשיל מלכות בית דוד למי השלוח ההולכים בנחת מבלי הרעשת קול וכן רוב מלכי בית דוד הנהיגו המלכות בנחת ובענוה

"כי מאס" - רבים מאנשי יהודה מאסו במלכות בית דוד כי היתה חלושה מול מלכות אפרים והיו רוצים במלכות פקח בן רמליהו

מצודת ציון

"השלוח" - שם נחל קטן

"לאט" - בנחת וכן אתנהלה לאטי (בראשית לג)