רש"י על ישעיהו ח
<< · רש"י על ישעיהו · ח · >>
פסוק א
"בחרט אנוש" - במכתב כתב אשר ירוץ כל אנוש הקורא בו אפי' אנוש כל שהוא ואפילו אינו חכם וכן ת"י כתב מפרש
"למהר שלל" - לבא סנחרב ולשלול את כל הון עשרת השבטים ולהחיש לבוז נבוכדנצר אחריו את צדקיהו ודורופסוק ב
פסוק ג
פסוק ד
פסוק ו
פסוק ז
"על כל אפיקיו" - יתגברו מימיו לעלות על כל אפיקי מוצא מימיו
"והלך" - הנהר ממולא על כל גדותיו על גדודיו הן שפתותיו הזקופות במקום שהנהר מושך בין גידודין זקופין והוא כבתוך מרזבפסוק ח
"ושטף" - בחזקה
"עד צואר" - עד עיקר חוזק צוארם ות"י עד ירושלם ימטי
"מוטות כנפיו" - פרק קטן שבסוף הכנף קרוי מוטה וראיתי בתנחומא כמה הם מוטות כנפי התרנגול אחד מן ששים באוכלוסי סנחריב
"מלא רוחב" - ארץ יהודה
"עמנואל" - הוא שבט יהודה שהבטיחו הקב"ה להיות עמם בימי חזקיהו כדברי הנביאה שקראה שם בנה עמנואלפסוק ט
"וחתו" - ותשברו
"התאזרו וחתו" - התאזרו בכל מיני גבורה וסופכם להיות חתיםפסוק י
פסוק יא
"ויסרני מלכת וגו'" - הזהירני שלא להיות בעצת שבנא הסופר וסיעתו שנקשרו למרוד על חזקיהו כמו שמפורש (בסנהדרין כו) ויש רמז בספר הזה (לקמן כב) לך בא אל הסוכן וגו'
"ויסרני" - כמו וליסרניפסוק יב
"לכל אשר יאמר העם הזה" - שעם שבנא לפי שהוא קשר רשעים ואינו מן המנין וכן בקשר של עשרת השבטים שיתקשרו עם מלכי מצרים
"ואת מוראו" - העם הזה שהם אומרים לכם לירא מסנחרב ולהשלים עמו
"לא תיראו ולא תעריצו" - לא תאמרו חזק הוא כן ת"י לא תימרון תקוףפסוק יג
פסוק יד
"למקדש" - כמו התקדשו למחר (יהושע ג) ולאבן נגף שהרגלים נגפים בם לשון מכשול כמו בטרם יתנגפו רגליכם (ירמיהו יג) פן תגוף באבן רגלך (תהלים צא)
"ולצור מכשול" - הוא לשון אבן נגף שהצור הוא אבן
"לשני בתי ישראל" - שבאו להיות לפח ולמוקש ליושבי ירושלים ומי הם שני הבתים פקח בן רמליהו וסיעתו ושבנא וסיעתופסוק טו
פסוק טז
פסוק יז
פסוק יח
פסוק יט
"וכי יאמרו אליכם" - האומות
"דרשו אל האבות וגו' המצפצפים והמהגים" - לשון גנאי הוא שאף הדבור אין בהם אלא כעופות הללו שמפטפטין בקולם לשון ציפצוף והגה נופל בעופות כסוס עגור כן אצפצף (לקמן לח) אהגה כיונה וכן מצינו לשון ציפצוף בקול נמוך שנאמר (לקמן כט) והיה כאוב מארץ קולך ומעפר אמרתך תצפצף
"הלא עם אל אלהיו ידרוש" - זו תהא תשובתכם הלא עם כמונו אשר לו אלהים כאלהינו אל אלהיו ידרוש שמא תאמרו לנו להיות כמותכם לדרוש צורכי החיים מן המתים
"הלא עם אל אלהיו ידרוש" - עובדים עבודת כוכבים ודורשים בעד החיים אל המתים אף אתם יש לכם לעשות כןפסוק כ
"לתורה ולתעודה" - זו תהא תשובתכם שתשמרו את התורה כמה שנאמר למעלה צור תעודה חתום תורה ולא תאמינו לדבריהם
"אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר" - מאחר שתשיבו לו תשובה זו תראו ותשמעו אם לא יהיו מודים כשרים שבהם לדבריכם ויאמרו כדבר הזה אמת אשר אין לו אלוה אוב וידעוני שום שחר אין ראוי לשחר פניו כן תירגם יונתן ומדרש אגדה על עצמו אינו מזריח השחר שהרי עינים לו ואינו רואה ואיך יזריח על אחרים ענין אחר אם לא יאמרו כדבר הזה עתה תראו אם לא יאמרו אליכם כדבר הזה דרשו אל האובות אע"פ שאין לו שחר ולא ממש בדבר הזה לא יבושו מלומר אליכםפסוק כא
"ועבר בה" - העובר באותה הדרך שעוזבים את הקב"ה וסומכין על מלכי מצרים
"נקשה" - מאורע קשה
"נקשה ורעב" - נלאה בצרות קשות ורעב כי קושי ומצור ומציק ורעב יבא עליהם בימי מצור שלש שנים שצר סנחרב על שומרון
"והיה כי ירעב וקלל" - בעגלים ובעלים שהיו עובדים להם
"ופנה למעלה" - לבקש מאת הקב"ה ולא ישמע כי יתחתם גזר דין וכן תירגם יונתןפסוק כב
"והנה צרה" - כי לא יעזרוהו וגם שבנא יצא לסנחריב לרעה לו
"מעוף צוקה" - עיפות צוקה
"ואפלה מנודח" - על ידי אפלה הוא מנודח שכן לשון נידוח נופל באפלה כמו (ירמיהו כג) לכן יהיה דרכם להם כחלקלקות באפלה ידחו ונפלו בה ולאפלה הם מנודחיםפסוק כג
"כעת הראשון הקל ארצה זבולן" - הגלות הזה האמצעי קלה תהיה כאותה של עת ראשון אשר הקל להגלות את ארץ זבולון ונפתלי שאף בשנייה לא הגלה אלא שני המטות וחצי המטה שבעבר הירדן אבל האחרון מסע השלישי הוא
"הכביד" - טיאט את הכל כמכבד את הבית ויש לפרשו אף לשון כובד לפי עניין המקרא שפתח ראשונה בלשון הקל ארצה זבולן והאחרון הכביד וכשאמר ישעיהו נבואה זו כבר גלו הראשונים
"דרך הים" - אותן היושבים על ימה של טבריה היא ארץ נפתלי שנאמר ים ודרום ירשה (דברים לג)
"עבר הירדן" - היא גלות שנייה של ראובן וגד
"גליל הגוים" - היא כל ארץ ישראל שהיתה גוללת אליה כל הגוים שהכל מתאוין לה ובאין לה לסחורה כענין שנאמר (ירמיהו ג) נחלת צבי צבאות גוים ויונתן תירגם לשון אחר
<< · רש"י על ישעיהו · ח · >>