מ"ג ישעיהו ח ה

ה. וַיֹּסֶף יְהוָה דַּבֵּר אֵלַי עוֹד לֵאמֹר.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ויסף יהוה דבר אלי עוד לאמר

מנוקד: וַיֹּסֶף יְהוָה דַּבֵּר אֵלַי עוֹד לֵאמֹר.

עם טעמים: וַיֹּ֣סֶף יְהוָ֔ה דַּבֵּ֥ר אֵלַ֛י ע֖וֹד לֵאמֹֽר׃

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"ויסף", (מבואר כי נמצא אז קשר ביהודה, אשר רצו לפרוק עול מלכות יהודה ולהתחבר עם פקח, וע"ז בא אל הנביא נבואה מיוחדת, להזהיר את העם מקשר המרד. והודיעם כי מלכות אפרים תכלה במהרה, בשנת שש לחזקיה, ושאז יתרומם קרן בית דוד, וזה נמשך עד סימן ט' פסוק זיי"ן):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

מצודת דוד

"ויוסף וגו'" - עוד הוסיף לדבר עוד בדבר רצין ובן רמליהו