מ"ג ישעיהו ז ו



<< · מ"ג ישעיהו · ז · ו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקענה אלינו ונמליך מלך בתוכה את בן טבאל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נַעֲלֶה בִיהוּדָה וּנְקִיצֶנָּה וְנַבְקִעֶנָּה אֵלֵינוּ וְנַמְלִיךְ מֶלֶךְ בְּתוֹכָהּ אֵת בֶּן טָבְאַל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נַעֲלֶ֤ה בִֽיהוּדָה֙ וּנְקִיצֶ֔נָּה וְנַבְקִעֶ֖נָּה אֵלֵ֑ינוּ וְנַמְלִ֥יךְ מֶ֙לֶךְ֙ בְּתוֹכָ֔הּ אֵ֖ת בֶּן־טָֽבְאַֽל׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

נסק בארעא דבית יהודה ונחברינון ונשוינון עמנא ונמליך מלכא בגוה ית מן דכשר לנא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ונקיצנה" - נעוררה במלחמה

"ונבקיענה אלינו" - נשוה אותה עמיו כבקעה זו שהיא שוה וכן ת"י ונשוינון עמנא שיהיו שוין עם עשרת השבטים במלך אחד

"את בן טבאל" - בן הטוב אלינו כן ת"י ויש לפרש טוב אל אשר לא טוב בעיני המקום ובגימטריא של אותות אלב"ם טבאל הוא רמלא ט"ר ב"ם א"ל בן טבאל בן רמלא

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ונקיצנה" - ענין מאוס כמו קצתי בחיי (בראשית כז)

"ונבקיענה" - מלשון בקוע 

מצודת דוד

"ונמליך בתוכה את בן טבאל" - והוא היה איש מהר אפרים

"ונקיצנה" - ר"ל נעשה לה מצור עד שיקוצו מפנינו ויפתחו לנו שערי העיר

"ונבקיענה" - אז נבקיע חומתה לצרכינו ליכנס בה ותהיה אם כן תחת ממשלתנו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ונקיצנה", המשילו את ירושלים בגנות כמורסא מלאה מוגלא שמנקבים אותה בקוץ ומבקעים אותה ומוציאים המוגלא לחוץ כמו שהוא בלשון המשנה המפיס מורסא, וכן נכבוש אותה ונבזוז את רכושה אלינו.

"בן טבאל", איש מבית אפרים שהיו חושבים להמליכו על ירושלים:

ביאור המילות

" ונקיצנה". מלשון קוץ וסילון:
 

<< · מ"ג ישעיהו · ז · ו · >>