מ"ג ישעיהו ו ו
<< · מ"ג ישעיהו · ו · ו · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעף אלי אחד מן השרפים ובידו רצפה במלקחים לקח מעל המזבח
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים וּבְיָדוֹ רִצְפָּה בְּמֶלְקַחַיִם לָקַח מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּ֣עׇף אֵלַ֗י אֶחָד֙ מִן־הַשְּׂרָפִ֔ים וּבְיָד֖וֹ רִצְפָּ֑ה בְּמֶ֨לְקַחַ֔יִם לָקַ֖ח מֵעַ֥ל הַמִּזְבֵּֽחַ׃
תרגום יונתן
רש"י
"במלקחים" - בצבת
"לקח מעל המזבח" - שבעזרהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"במלקחים" - בצבת לקח בגחלת מעל המזבח
מצודת ציון
"רצפה" - גחלת והוא כמו רשפה בשי"ן כי זסשר"ץ מתחלף וכן עוגת רצפים (מלכים א' יט)
"במלקחים" - בצבת כמו מלקחיה ומחתותיה (שמות כה)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ובידו רצפה", תרגומו ובפומיה ממלל, המשיל את הדבור שקבל המלאך מאת ה' להגיעו אל הנביא, לרשף אש, כאומר הגם שנדמה לו המלאך שרף אש, מ"מ היה הדבור נעלה ממנו עד שנכווה ממנו כמרשף אש (ע"ד שאחז"ל בכיוצא בזה כ"א נכוה מחופתו של חברו).
"במלקחים", וכשקבל הדבור מעל המזבח ממקום הנורא מאלהי הצבאות השוכן שם, קבלו ע"י מלקחיים לבל יכוה בו, והיא מליצה מהנהוג אצל בני אדם שמקבלים רשף ע"י צבת בל יכוו בו, והזכיר המזבח יען הודיע לו כי הרשף הזה יכפר עונותיו שזה מיוחד אל המזבח העשוי להסיר עון ולהתם חטאת, וכ"ז משל והנמשל יבואר בפסוק ח':
ביאור המילות
"רצפה". גחלת, עוגת רצפים (מ"א יט ו'), רצוף אהבה (שיר ג' י'):
"במלקחים". הצבת ע"ש שלוקחים בו, ומספר הזוגיי, שפרקיו שנים:<< · מ"ג ישעיהו · ו · ו · >>