פתיחת התפריט הראשי


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: באזני יהוה צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו גדלים וטובים מאין יושב

מנוקד: בְּאָזְנָי יְהוָה צְבָאוֹת אִם לֹא בָּתִּים רַבִּים לְשַׁמָּה יִהְיוּ גְּדֹלִים וְטוֹבִים מֵאֵין יוֹשֵׁב.

עם טעמים: בְּאָזְנָ֖י יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת אִם־לֹ֞א בָּתִּ֤ים רַבִּים֙ לְשַׁמָּ֣ה יִֽהְי֔וּ גְּדֹלִ֥ים וְטוֹבִ֖ים מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"באזני ה' צבאות" - אמר הנביא שתי אזני שמעו כשנגזר עליהם גזירה מאת ה' ובשבועה אם לא על דבר זה בתים רבים לשמה יהיו ובתים גדולים וטובים יהיו מאין יושב

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"באזני", קול קורא לאמר "ה' צבאות" הוא לשון שבועה שנשבע ה' בשמו הגדול, "כי בתים רבים לשמה יהיו", ולא שיהיו לשמה מפני קטנם או גריעותם, כי גם ("בתים")" גדולים וטובים (לשמה יהיו)" מסבת "מאין יושב", כי תצא חצי העיר בגולה, וא"כ למה לריק תגזלו בית העני להגדיל בתיכם, אבל בהשדות והכרמים בהם הלא תמצאו חפץ:


ביאור המילות

"באזני ה' צבאות". לדעתי ה' צבאות שזכר הוא לשון השבועה שנשבע ה' בשמו הגדול, כמו בי נשבעתי נאום ה', וכן פי' לקמן (כ"ב יד):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בתים רבים וגו'" - וכאומר הואיל וכן מה תועלת להם מה שלוקחים עוד מגבול החלשים

"אם לא" - הוא ענין לשון שבועה כאדם האומר אם לא יהיה כן אזי יהיה ענשי כך וכך ומגזם ואינו אומר וכן אם לא כאשר דמיתי (לקמן יד)

"באזני ה' צבאות" - באזני אמר ה' צבאות ותחסר מלת אמר ומאליו יובן