מ"ג ישעיהו ד ד
<< · מ"ג ישעיהו · ד · ד · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם רחץ אדני את צאת בנות ציון ואת דמי ירושלם ידיח מקרבה ברוח משפט וברוח בער
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם רָחַץ אֲדֹנָי אֵת צֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן וְאֶת דְּמֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם יָדִיחַ מִקִּרְבָּהּ בְּרוּחַ מִשְׁפָּט וּבְרוּחַ בָּעֵר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִ֣ם ׀ רָחַ֣ץ אֲדֹנָ֗י אֵ֚ת צֹאַ֣ת בְּנוֹת־צִיּ֔וֹן וְאֶת־דְּמֵ֥י יְרוּשָׁלַ֖͏ִם יָדִ֣יחַ מִקִּרְבָּ֑הּ בְּר֥וּחַ מִשְׁפָּ֖ט וּבְר֥וּחַ בָּעֵֽר׃
רש"י
"צואת" - תגאלת כתרגומו כלומר העביר עונם ע"י יסורין וביעור מן העולם
"ידיח" - ל' רחיצה בל' משנה ובמקרא ושם ידיחו את העולה (יחזקאל מ)
"ברוח משפט" - ע"י יסורין (טלנ"ט בלע"ז) שיעלה על רוחו לשפוט אותם
"וברוח בער" - לבערם מן העולם בער כמו לבער (דישקומבנ"ט בלע"ז) ל' פעול הלוךמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"וברוח בער" - ביסורין יבער החטאים מן העולם
"ברוח משפט" - בחוזק משפט יסורין ור"ל כמו הרוח הזה מייבש את הלחלוחית כן ימרקו היסורין לחלוחית העון
"דמי ירושלים" - דם הנקי הנשפך בה
"אם רחץ ה'" - ר"ל הדבר הזה יהיה כאשר ירחץ ה' את צואת וגו' ר"ל כשיסיר מהם לכלוכי העון
מצודת ציון
"אם" - ענינו כמו כאשר וכן ואם יהיה היובל (במדבר לו)
"צואת" - מלשון צואה ויאמר על עבירות מגונות
"ידיח" - מלשון הדחה ושטיפה
"בער" - ענין הפנוי מן העולם כמו הנני מבעיר אחרי בעשא (מלכים א' י"ו)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"רחץ, ידיח", רחץ, כבס, ידיח, הבדלם רחץ שטיפה בעלמא. כיבוס, הוא כיבוס היטב. והדיח, הוא דבר שנגלד על פניו, דבר המתיבש כדם ודבר שמן שצריך לשפשפו היטב, כמ"ש (דה"ב ד' ו') ויעש כיורים עשרה לרחצה בהם, את מעשה העולה ידיחו בהם, כי הפרש והצואה די ברחיצה, ודם של העולה צריך הדחה, וכן פה תפס בצואה רחיצה ובדם הדחה, ולפי הכונה, צואת עון הניאוף קל ההסרה מעון הרציחה כי לא יכופר כי אם בדם שופכו:<< · מ"ג ישעיהו · ד · ד · >>