מ"ג ישעיהו ד ד
<< · מ"ג ישעיהו · ד · ד · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם רחץ אדני את צאת בנות ציון ואת דמי ירושלם ידיח מקרבה ברוח משפט וברוח בער
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם רָחַץ אֲדֹנָי אֵת צֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן וְאֶת דְּמֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם יָדִיחַ מִקִּרְבָּהּ בְּרוּחַ מִשְׁפָּט וּבְרוּחַ בָּעֵר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִ֣ם ׀ רָחַ֣ץ אֲדֹנָ֗י אֵ֚ת צֹאַ֣ת בְּנוֹת־צִיּ֔וֹן וְאֶת־דְּמֵ֥י יְרוּשָׁלַ֖͏ִם יָדִ֣יחַ מִקִּרְבָּ֑הּ בְּר֥וּחַ מִשְׁפָּ֖ט וּבְר֥וּחַ בָּעֵֽר׃
רש"י
"צואת" - תגאלת כתרגומו כלומר העביר עונם ע"י יסורין וביעור מן העולם
"ידיח" - ל' רחיצה בל' משנה ובמקרא ושם ידיחו את העולה (יחזקאל מ)
"ברוח משפט" - ע"י יסורין (טלנ"ט בלע"ז) שיעלה על רוחו לשפוט אותם
"וברוח בער" - לבערם מן העולם בער כמו לבער (דישקומבנ"ט בלע"ז) ל' פעול הלוךמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"אם" - ענינו כמו כאשר וכן ואם יהיה היובל (במדבר לו)
"צואת" - מלשון צואה ויאמר על עבירות מגונות
"ידיח" - מלשון הדחה ושטיפה
"בער" - ענין הפנוי מן העולם כמו הנני מבעיר אחרי בעשא (מלכים א' י"ו)
מצודת דוד
"וברוח בער" - ביסורין יבער החטאים מן העולם
"ברוח משפט" - בחוזק משפט יסורין ור"ל כמו הרוח הזה מייבש את הלחלוחית כן ימרקו היסורין לחלוחית העון
"דמי ירושלים" - דם הנקי הנשפך בה
"אם רחץ ה'" - ר"ל הדבר הזה יהיה כאשר ירחץ ה' את צואת וגו' ר"ל כשיסיר מהם לכלוכי העוןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
<< · מ"ג ישעיהו · ד · ד · >>