מ"ג ישעיהו א לא
<< · מ"ג ישעיהו · א · לא
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה הֶחָסֹן לִנְעֹרֶת וּפֹעֲלוֹ לְנִיצוֹץ וּבָעֲרוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו וְאֵין מְכַבֶּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֤ה הֶחָסֹן֙ לִנְעֹ֔רֶת וּפֹעֲל֖וֹ לְנִיצ֑וֹץ וּבָעֲר֧וּ שְׁנֵיהֶ֛ם יַחְדָּ֖ו וְאֵ֥ין מְכַבֶּֽה׃
רש"י
"ופעלו" - והעושה אותו תוקף יהיה לניצוץ אש ובערו זה בזה
"לניצוץ" - (אישטנציל"א בלע"ז) ת"י ופועלו ועובד ידיהון ואין זה אחר ל' העברית שא"כ היה לו לינקד ופעלו חטף קמץ ויהא נבאר ל' פעול עכשיו שהוא נקוד מלאפום (ר"ל חולם) נבאר ל' פועל
"ואין מכבה" - ת"י ולא יהא עליהון חייסמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ואין מכבה" - לא ימצא מי מכבה ואין ביד הפסל לעזור ואף לא לעצמו
"שניהם" - הפסל והחרש
"ופועלו" - החרש העושה הפסל היה דומה לניצוץ אש
"לנעורת" - שהוא דבר חלש וקל להשרף
"החסון" - הפסל העשוי מעץ חזק כמ"ש עץ לא ירקב יבחר (לקמן מ)
מצודת ציון
"החסן" - החזק וכן חסין יה (תהלים פט)
"לנעורת" - היא הפסולת שמנערין מעצי הפשתן
"לניצוץ" - הוא הנתז מן תבערת האש וכן ונוצצים כעין נחושת (יחזקאל א)
"ובערו" - ענין שרפה והדלקה
"מכבה" - מלשון כבוימלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ופעלו", הפועל את החסון שהוא הגזלן יהיה דומה לניצוץ המבעיר את הנעורת והניצוץ תלהיב את הנעורת ויחדיו יעברו ויחדיו כולם יכליון, והיא מליצה נפלאה לאמר, העון הוא המשחית את עושהו, ופועל העון הוא בעצמו מכין את העון ויוצר אותו לכלי משחית, אשר ישחיתנו ויאבדנו:
<< · מ"ג ישעיהו · א · לא