מ"ג ירמיהו נ לג


<< · מ"ג ירמיהו · נ · לג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כה אמר יהוה צבאות עשוקים בני ישראל ובני יהודה יחדו וכל שביהם החזיקו בם מאנו שלחם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת עֲשׁוּקִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יְהוּדָה יַחְדָּו וְכָל שֹׁבֵיהֶם הֶחֱזִיקוּ בָם מֵאֲנוּ שַׁלְּחָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת עֲשׁוּקִ֛ים בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל וּבְנֵי־יְהוּדָ֖ה יַחְדָּ֑ו וְכׇל־שֹֽׁבֵיהֶם֙ הֶחֱזִ֣יקוּ בָ֔ם מֵאֲנ֖וּ שַׁלְּחָֽם׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"עשוקים" - ענין שדידה וגזל

"שוביהם" - מלשון שבי ור"ל הכשדים שלקחום בשבי

"החזיקו" - אחזו בחזקה

"מאנו" - מלשון מיאון 

מצודת דוד

"עשוקים וגו' יחדיו" - ר"ל כמו שנעשקו עשרת השבטים על ידי אשור כן נעשקו בני יהודה על ידי בבל

"וכל שוביהם" - כמו אשור כן בבל החזיקה בהם וממאנים לשלחם חפשי

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כה אמר ה', עשוקים", ר"ל הנה בדרך הטבע א"א כלל שיגאלו ישראל, כי א"א שקצתם שאינם בגלות יפדו את השבוים, כי "עשוקים בני ישראל ובני יהודה יחדו", ולא שמקצת השובים לא יחזיקו בם לעבדים, כי "כל שוביהם החזיקו בם", ולא שישלחו אותם אח"ז לחפשי כי "מאנו שלחם", אבל.

 

<< · מ"ג ירמיהו · נ · לג · >>