פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כרתו זורע מבבל ותפש מגל בעת קציר מפני חרב היונה איש אל עמו יפנו ואיש לארצו ינסו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּרְתוּ זוֹרֵעַ מִבָּבֶל וְתֹפֵשׂ מַגָּל בְּעֵת קָצִיר מִפְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה אִישׁ אֶל עַמּוֹ יִפְנוּ וְאִישׁ לְאַרְצוֹ יָנֻסוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּרְת֤וּ זוֹרֵ֙עַ֙ מִבָּבֶ֔ל וְתֹפֵ֥שׂ מַגָּ֖ל בְּעֵ֣ת קָצִ֑יר מִפְּנֵי֙ חֶ֣רֶב הַיּוֹנָ֔ה אִ֤ישׁ אֶל־עַמּוֹ֙ יִפְנ֔וּ וְאִ֥ישׁ לְאַרְצ֖וֹ יָנֻֽסוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כרתו זורע" - שיצו מלכא מבבל ואחידו חרבא בעידן קטול

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כרתו זורע מבבל", בל תשאירו בה לכורמים וליוגבים, ומוסיף שלא ימצא אף "תופש מגל בעת קציר", שגם הנזרע כבר לא ימצא מי שיקצרנו, ויען שעד עתה היו בני הנכר שבה אכריהם והקוצרים שדותיהם, אומר שעתה "איש אל עמו יפנו", ויתחברו יחד "וינוסו איש לארצו":


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מפני חרב היונה" - מפני חרב האויב המאנה ואונסת לעשוק הגוף והממון יפנו משם השכירים עובדי האדמה וינוסו כ"א לעמו ולארצו אשר באו משם

"כרתו" - ר"ל לא ימצא עוד בבבל זורע שדות ואוחז מגל בעת הקציר כי תהיה שממה ולא יזרע שמה

מצודת ציון

"ותופש" - ענין אחיזה

"מגל" - הוא החרמש והוא כלי עשוי לקצור בו וכן שלחו מגל (יואל ד')

"היונה" - מלשון אונאה וענינו עשיקת הגוף והממון וכן העיר היונה (צפניה ג')

"יפנו" - ענין סבוב

<< · מ"ג ירמיהו · נ · טז · >>