מ"ג ירמיהו נ טז
<< · מ"ג ירמיהו · נ · טז · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כרתו זורע מבבל ותפש מגל בעת קציר מפני חרב היונה איש אל עמו יפנו ואיש לארצו ינסו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּרְתוּ זוֹרֵעַ מִבָּבֶל וְתֹפֵשׂ מַגָּל בְּעֵת קָצִיר מִפְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה אִישׁ אֶל עַמּוֹ יִפְנוּ וְאִישׁ לְאַרְצוֹ יָנֻסוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּרְת֤וּ זוֹרֵ֙עַ֙ מִבָּבֶ֔ל וְתֹפֵ֥שׂ מַגָּ֖ל בְּעֵ֣ת קָצִ֑יר מִפְּנֵי֙ חֶ֣רֶב הַיּוֹנָ֔ה אִ֤ישׁ אֶל־עַמּוֹ֙ יִפְנ֔וּ וְאִ֥ישׁ לְאַרְצ֖וֹ יָנֻֽסוּ׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"מפני חרב היונה" - מפני חרב האויב המאנה ואונסת לעשוק הגוף והממון יפנו משם השכירים עובדי האדמה וינוסו כ"א לעמו ולארצו אשר באו משם
"כרתו" - ר"ל לא ימצא עוד בבבל זורע שדות ואוחז מגל בעת הקציר כי תהיה שממה ולא יזרע שמה
מצודת ציון
"ותופש" - ענין אחיזה
"מגל" - הוא החרמש והוא כלי עשוי לקצור בו וכן שלחו מגל (יואל ד')
"היונה" - מלשון אונאה וענינו עשיקת הגוף והממון וכן העיר היונה (צפניה ג')
"יפנו" - ענין סבובמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
<< · מ"ג ירמיהו · נ · טז · >>