מ"ג ירמיהו נב לד


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וארחתו ארחת תמיד נתנה לו מאת מלך בבל דבר יום ביומו עד יום מותו כל ימי חייו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַאֲרֻחָתוֹ אֲרֻחַת תָּמִיד נִתְּנָה לּוֹ מֵאֵת מֶלֶךְ בָּבֶל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ עַד יוֹם מוֹתוֹ כֹּל יְמֵי חַיָּיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַאֲרֻחָת֗וֹ אֲרֻחַת֩ תָּמִ֨יד נִתְּנָה־לּ֜וֹ מֵאֵ֧ת מֶלֶךְ־בָּבֶ֛ל דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמ֖וֹ עַד־י֣וֹם מוֹת֑וֹ כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיָּֽיו׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וארוחתו" - נוטל פרס מבית המלך לכל צרכיו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"וארוחתו" - הוא ענין פרס קבועה וכן ארוחה ומשאת (לעיל מ) 

מצודת דוד

"וארוחתו ארוחת תמיד" - פרס הנתונה לו היתה פרס הנתונה תמיד מבלי הפסק והיה למאכל לאנשי ביתו כי הוא בעצמו אכל לחם לפני המלך תמיד

"דבר יום ביומו" - דבר הצריך לו בכל יום נתנו לו ביומו ולא העבירו המועד