רש"י על ירמיהו נב
<< · רש"י על ירמיהו · נב
פסוק ג (כל הפסוק)
פסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ז (כל הפסוק)
"יברחו" - כמו ברחו
"דרך שער בין החומותים" - מערה היתה לו מביתו עד ערבות יריחו וכבר פירשתיה בס' הזה (לא)פסוק ט (כל הפסוק)
"רבלתה" - היא אנטוכיא
"וידבר אתו משפטים" - על שעבר על השבועהפסוק י (כל הפסוק)
פסוק יא (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
פסוק טו (כל הפסוק)
פסוק טז (כל הפסוק)
פסוק יז (כל הפסוק)
פסוק יח (כל הפסוק)
פסוק יט (כל הפסוק)
"ואת הספים" - ת"י קוליא ולא ידעתי אם ממיני כלי זמר הוא ואומר אני שהן אגנות לקבל דם כמו בדם אשר בסף (שמות יג) ויש מפרשים הסיפים לשון כדים לפי תרגום של יונתן שתרגם קוליא כי כן ת"א וכדה על שכמה (בראשית כז) וקולתה על כתפהא ולשון זה נראה שהסיפים אינם ממין כלי זמר אלא הם כדים
"המחתות" - שחותין בהם גחלים מעל המזבח
"המנקיות" - סניפי הזהב שבהם מעמידין לחם הפנים כמו ששנינו במנחותפסוק כ (כל הפסוק)
פסוק כא (כל הפסוק)
"יסובנו" - יקיפנו עוגל היקפו
"ועביו ארבע אצבעות" - סביב חללו
"נבוב" - חלולפסוק כב (כל הפסוק)
פסוק כג (כל הפסוק)
"תשעים וששה רוחה" - ובסוף המקרא הוא אומר כל הרימוני' מאה על השבכה ובספר (מלכים א ז) הוא אומר והרמונים מאתים טורים ארבע מאות לשתי השבכות אמור מעתה ארבע מאות היו לשתי השבכות על שני העמודים שני טורים לכל שבכה והטור מאה הוא שאמר כאן כל הרימונים מאה על השבכה לטור האחד ומאתים לשני הטורים הוא האומר שם הרימונים מאתים טורים סביב מאתים לשני טורים סביב לעמוד האחד וכן לשני הרי ארבע מאות והעמודים העמידם שלמה באולם סמוך לכותל ההיכל והכותל מכסה ד' רמונים מכל טור שאין נראים מבחוץ הוא שאמור כאן ויהיו הרימונים תשעים וששה רוחה
"רוחה" - כמו לרוח כל תיבה שצריכה למ"ד בתחילתה הטיל לה ה"א בסופה ולכך הטעם מלמעלה תחת הרי"ש כלומר תשעים וששה מהם נראים לרוחות העמוד זו למדתי בפ' שלשים ושתים מדות שאמר ר"א בנו של רבי יוסי הגליליפסוק כד (כל הפסוק)
"כהן המשנה" - סגן הכהנים הממונה תחת כהן גדול לשמש תחתיו אם יארע בו פסול
"שומרי הסף" - אמרכלין שמפתחות העזרה מסורות להןפסוק כה (כל הפסוק)
"ושבעה אנשים מרואי פני המלך" - ובספר (מלכים ב כה) אמר וחמשה אנשי' השני' חשובי' ולא חשובים כ"כ
"המצביא את עם הארץ" - יודע מנין של כל עיר ועיר כמה אנשים מוציאה לצבאפסוק כח (כל הפסוק)
"בשנת שבע" - הוא גלות יכניה ובספר מלכים אמר בשנת שמונה הא כיצד שנת שמונה שמלך נ"נ היא שנת ז' שכבש את יהויקים לעבד דאמר מר שנה ראשונה כבש נינוה שניה עלה וכבש יהויקים
"יהודים שלשת אלפים" - ומשאר שבטים שבעת אלפים הרי י' אלפים הכתוב הזה שפי' יהודים שלש אלפים הכריע בין שני מקראות שבסוף ספר מלכים פסוק אחד אומר י' אלפים (שם ב כד) ואחד אומר שבעת אלפי' (שם כה) בא זה ופירש יהודים שלשת אלפים ומשאר שבטים שבעת אלפים הרי י' אלפיםפסוק כט (כל הפסוק)
פסוק ל (כל הפסוק)
פסוק לא (כל הפסוק)
"בעשרים וחמשה לחדש" - ובמקום אחר הוא אומר בעשרים ושבעה לחדש בעשרים וה' לחדש מת שטנו נבוכדנאצר ובעשרים וששה נקבר והוציאו אויל מרודך מקברו ובכ"ז מלך ונשא את ראש יהויכין
"נשא" - נשאו וגדלו לישנא אחרינא מנאו עם שאר המלכים כמו שא את ראש בני ישראל