מצודות על ירמיהו נב
<< · מצודות על ירמיהו · נב
פסוק א
מצודת דוד
פסוק ג
מצודת ציון
"על" - בעבור
מצודת דוד
פסוק ד
מצודת ציון
"דיק" - הוא מגדל הנבנה ללכוד העיר וכן ובנית עליה דיק (יחזקאל ד')
מצודת דוד
"דיק" - הוא מגדל הנבנה מול העיר ללכדה
"למלכו" - למלכות צדקיהופסוק ה
מצודת ציון
"במצור" - החיל הסובב העיר ללכדה יקראו צרים כי מצירים לאנשי העיר
מצודת דוד
פסוק ז
מצודת ציון
"ותבקע" - ענין פתיחה
מצודת דוד
"יברחו" - היו בורחים
"דרך שער וגו'" - בדרך השער העומד בין שתי החומות אשר אצל גן המלך
"דרך הערבה" - בדרך ההולך אל ערבות יריחו
"ותבקע העיר" - חיל נ"נ בקעו חומתה וכאלו נעשית מעצמה כי אנשי ירושלים היו חלושים ברעב ולא עמדו למולם לעכב על ידםפסוק ח
מצודת ציון
"נפצו" - נתפזרו
מצודת דוד
פסוק ט
מצודת ציון
"ויתפשו" - אחזו בחזקה
"משפטים" - ענין ויכוח
מצודת דוד
"משפטים" - התווכח עמו על מה שמרד בו ועבר על שבועתו כמ"ש (בדברי הימים ב' לב)
"רבלתה" - כי בהאריך ימי המצור הלך נ"נ לרבלהפסוק יא
מצודת ציון
"בנחושתים" - בשלשלאות נחושת
"הפקודות" - מלשון פקדון וגניזה והוא בית הסוהר
מצודת דוד
פסוק יב
מצודת דוד
"עמד" - ועמד לפני מלך בבל לשמשו
"תשע עשרה" - כי בעת שכבש את יהויכין היה ח' למלכו וצדקיהו מלך י"א שנה הרי י"טפסוק יג
מצודת דוד
פסוק יד
מצודת ציון
פסוק טו
מצודת ציון
"הנופלים" - ענין הטיה והתחברות כמו אל הכשדים אתה נופל (לעיל ל"ז)
"האמון" - כמו ההמון בה"א וכן אמון מנא (לעיל מ"ו) ור"ל העם הרב
מצודת דוד
"ואת הנופלים" - אותם שהטו עצמן אל מלך בבל לעבדו
"ואת יתר האמון" - הנשארים בכל ערי יהודה
"הנשארים" - אשר לא נהרגופסוק טז
מצודת ציון
"לכורמים" - לעבוד הכרמים
"וליוגבים" - ענין בורות כמו עשה הנחל הזה גבים גבים (מלכים ב' ג') ור"ל לעבוד השדות בחפירות ובורות או הוא כמו וליוקבים מלשון יקב היין כי גיכ"ק מתחלף ור"ל לדרוך ולהמשיך היין אל היקב
מצודת דוד
פסוק יז
מצודת ציון
"המכונות" - הם כני ובסיסי הכיורות
"ים" - כעין גיגית גדולה עשויה לרחוץ בהפסוק יח
מצודת ציון
"הסירות" - הקדירות
"היעים" - המכבדות והמגרפות עשוים לגרוף בהם הדשן
"המזמרות" - כלי זמר
"המזרקות" - הספלים
"הכפות" - הבזיכים
מצודת דוד
פסוק יט
מצודת ציון
"הספים" - אגנות כמו סף רעל (זכריה יב)
"המחתות" - כלים לחתות בהן האש
"המנקיות" - הם היו כעין חצי קנה חלול והיה נותנים אותם בין לחם הפנים להכניס בהן הרוח שלא יתעפשו והוא מלשון נקי
מצודת דוד
"אשר זהב וגו'" - ר"ל בין של זהב בין של כסף הכל לקח
"ואת המזרקות" - על שהיו מזרקות של כסף ומזרקות של זהב לזה חזר והזכיר וכן הסירות והכפותפסוק כ
מצודת דוד
"לא היה משקל" - לא היה מהאפשר לשקול הנחושת של כל הכלים האלה
"אשר תחת המכונות" - ר"ל אשר היו אצל המכונות וגו' כי הבקר היו תחת ים הנחושת כמ"ש במלכים או ר"ל במקום המכונות כי יתכן כשהוריד אחז את הים מעל הבקר ונתנו על מרצפת אבנים ואת הכיורות הסיר מעל המכונות כמ"ש (במלכים ב טז) שם אז את הכיורות על הבקר במקום המכונות ונשאר כן עד הגולהפסוק כא
מצודת ציון
"וחוט" - קו וחבל
"נבוב" - חלול כמו נבוב לוחות (שמות כ"ז)
מצודת דוד
"והעמודים" - ר"ל העמודים שלקח היה קומת כ"א י"ח אמה
"יסובנו" - היה מסבב את היקף העמוד
"ועביו" - עובי דופני העמוד היה ארבע אצבעות והחלל באמצעיתופסוק כב
מצודת ציון
"ושבכה" - הוא מעשה רשת
מצודת דוד
"וכאלה" - כדמות הכותרת והשבכה שהיה להעמוד האחד היה גם להעמוד השני וגם רמונים היה גם להשני
"הכל נחושת" - הכותרת והרמונים
"הכותרת האחת" - ר"ל קומת כל אחת כי לכל עמוד היה כותרת
"ושבכה ורמונים על הכותרת" - ר"ל ממעל על הכותרת היה מעשה שבכה וכדמות רמונים היו תלוים על הכותרת מסביב ובמלכים (א ז) נתבאר מלאכת הכותרת
"וכותרת עליו" - על העמוד ממעל היה כעין כותרת עשוי מנחושתפסוק כג
מצודת ציון
"רוחה" - גם האויר יקרא רוח כמו שאפה רוח (לעיל ב')
מצודת דוד
"על השבכה" - היו תלוים על השבכה סביב (ולמעלה אמר על הכותרת כי השבכה היה חלק מהכותרת ואליה תחשב)
"כל הרמונים מאה" - מספר הזה היה לטור האחד אבל היה לכ"א שני טורי רמונים כמו שמפורש במלכים (א שם)
"תשעים וששה רוחה" - לרוח האולם ואוירו היה נראה צ' וששה כי ארבע מהם היו נכסים מעין הרואה כי העמודים עמדו סמוכים לכותלפסוק כד
מצודת ציון
"המשנה" - מלשון שני
"הסף" - כן יקרא מזוזת השער כמו וסף שער (יחזקאל מ)
מצודת דוד
"שומרי הסף" - שומרי מזוזת השער הם השערים
"כהן הראש" - הוא היה כ"ג
"כהן המשנה" - שני לו הוא הסגןפסוק כה
מצודת ציון
"סריס" - שר
"פקיד" - ממונה
"המצביא" - מלשון צבא
מצודת דוד
"המצביא" - על פיו מוציאה כל עיר אנשיה לצאת במלחמה
"מעם הארץ" - מהמכובדים שבהם אשר נמצאו בעיר ולא ברחו
"ואת סופר שר הצבא" - הסופר של שר הצבא
"אשר נמצאו בעיר" - ולא ברחו ממנה כיתר השרים
"מרואי פני המלך" - ר"ל היושבים תמיד עם המלךפסוק כז
מצודת ציון
פסוק כח
מצודת דוד
"יהודים" - מבני יהודה
"בשנת שבע" - הוא גלות יכניה היתה בשנת שבע לכיבוש יהויקים בראשונה
"זה העם" - זהו חשבון כל העם הגולים לבבלפסוק כט
מצודת דוד
"מירושלים" - הגלה מירושלים
"בשנת שמונה עשרה" - הוא גלות צדקיהו שהיתה בשנת י"ח לכבוש יהויקים בראשונה וי"ט למלכות נ"נפסוק ל
מצודת דוד
"כל נפש" - של שלשת הגליות מבני יהודה
"בשנת שלש ועשרים" - אז כבש את צור ושטף את היהודים שבסביבות עמון ומואב כן הוא בס"עפסוק לא
מצודת ציון
"נשא" - הגביה והרים
"מבית הכלוא" - מבית המאסר
מצודת דוד
פסוק לב
מצודת דוד
"טובות" - דברים טובים ונחומים
"ממעל" - עליון לכסא שאר המלכים אשר היו עמופסוק לג
מצודת ציון
"ושנה" - ענין חלוף ותמורה
"כלאו" - מאסרו
מצודת דוד
"לחם" - כל הסעודה קרויה על שם הלחם
"לפניו" - ר"ל עמו יחד
"כל ימי חייו" - של יהויכין
"ושנה" - היה משנה את בגדיו אשר ישב בהן בבית הכלא להחליפם באחריםפסוק לד
מצודת ציון
"וארוחתו" - הוא ענין פרס קבועה וכן ארוחה ומשאת (לעיל מ)
מצודת דוד
"וארוחתו ארוחת תמיד" - פרס הנתונה לו היתה פרס הנתונה תמיד מבלי הפסק והיה למאכל לאנשי ביתו כי הוא בעצמו אכל לחם לפני המלך תמיד
"דבר יום ביומו" - דבר הצריך לו בכל יום נתנו לו ביומו ולא העבירו המועד
<< · מצודות על ירמיהו · נב