מ"ג ירמיהו נא נח


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כה אמר יהוה צבאות חמות בבל הרחבה ערער תתערער ושעריה הגבהים באש יצתו ויגעו עמים בדי ריק ולאמים בדי אש ויעפו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת חֹמוֹת בָּבֶל הָרְחָבָה עַרְעֵר תִּתְעַרְעָר וּשְׁעָרֶיהָ הַגְּבֹהִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ וְיִגְעוּ עַמִּים בְּדֵי רִיק וּלְאֻמִּים בְּדֵי אֵשׁ וְיָעֵפוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת חֹ֠מ֠וֹת בָּבֶ֤ל הָרְחָבָה֙ עַרְעֵ֣ר תִּתְעַרְעָ֔ר וּשְׁעָרֶ֥יהָ הַגְּבֹהִ֖ים בָּאֵ֣שׁ יִצַּ֑תּוּ וְיִֽגְע֨וּ עַמִּ֧ים בְּדֵי־רִ֛יק וּלְאֻמִּ֥ים בְּדֵי־אֵ֖שׁ וְיָעֵֽפוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תתערער" - לשון חפירה ל' ערו ערו עד היסוד (תהלים קלז) "בדי ריק" - בהרבה ריק שיבא עליהם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ערער תתערער" - ענין חורבן והשחתה כמו ערו ערו (תהלים קלז)

"יצתו" - מלשון הצתה והדלקה

"בדי ריק" - בהרבה ריק וכן בדי אש וכמו בדי שופר יאמר האח (איוב לט

מצודת דוד

"בדי אש" - יגיעות הלאומים יהיה בהרבה אש כי אש יהיה תכליתם ויהיה[1] עיפים ולא יוכלו לכבות את האש ותאכל עד אבדון

"ויגעו עמים" - העמים אשר בבבל יגעו בהרבה ריק ר"ל מה שיגעו במלחמה מול האויב יהיה לריק כי לא יצליחו מאומה

"ערער תתערער" - תחרב ותשחת

"הרחבה" - אשר כל אחת רחבה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חמות בבל" וכו' "ויגעו עמים" להעמיד החומה "ולאמים" לכבות את האש וייעפו ולא יכלו להושיע:

ביאור המילות

"ערער". מענין ערו ערו עד היסוד בה:

"ויגעו עמים ולאמים". כפול בחבקוק (ב' י"ג) ושם פירשתי:
 


  1. ^ במקראות גדולות "נחמד למראה" כתוב "יהיו", וזה גם יותר הגיוני, כי הוא אומר לפני כן "תכליתם" ברבים - ויקיעורך