מ"ג ירמיהו נא נו


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי בא עליה על בבל שודד ונלכדו גבוריה חתתה קשתותם כי אל גמלות יהוה שלם ישלם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי בָא עָלֶיהָ עַל בָּבֶל שׁוֹדֵד וְנִלְכְּדוּ גִּבּוֹרֶיהָ חִתְּתָה קַשְּׁתוֹתָם כִּי אֵל גְּמֻלוֹת יְהוָה שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּי֩ בָ֨א עָלֶ֤יהָ עַל־בָּבֶל֙ שׁוֹדֵ֔ד וְנִלְכְּדוּ֙ גִּבּוֹרֶ֔יהָ חִתְּתָ֖ה קַשְּׁתוֹתָ֑ם כִּ֣י אֵ֧ל גְּמֻל֛וֹת יְהֹוָ֖ה שַׁלֵּ֥ם יְשַׁלֵּֽם׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"חתתה" - ענין שבירה כמו חת מרודך (לעיל נ') 

מצודת דוד

"כי אל גמולות ה'" - כי ה' הוא משלם גמול המעשה ולכן ישלם לבבל את גמולם שהרעה[1] לעשות

"חתתה קשתותם" - לא יוכלו לירות ולהתגבר במלחמה כאלו נשברה קשתותם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי בא על בבל שודד" וכו' וזה יהיה מחמת "כי אל גמלות ה'", והוא "שלם ישלם", ויש הבדל בין גמול לתשלומין, הגמול הוא לפי התפעליות השנאה, והתשלומין הוא כפי המעשה, שישלם בין מצד האיבה בין מצד המעשה שעשו:

ביאור המילות

"עליה על בבל". וכן למעלה (מ"ח מ"ד) אליה אל מואב עמש"ש:

"חתתה". פעל יוצא, בבל חתתה קשתות גבוריה, ר"ל בעוניה נשברו קשתותם:
 


  1. ^ במקראות גדולות "נחמד למראה" כתוב "שהרעו", וזה גם יותר הגיוני, כי הוא אומר לפני כן "את גמולם" ברבים - ויקיעורך