פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותרעש הארץ ותחל כי קמה על בבל מחשבות יהוה לשום את ארץ בבל לשמה מאין יושב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וַתָּחֹל כִּי קָמָה עַל בָּבֶל מַחְשְׁבוֹת יְהוָה לָשׂוּם אֶת אֶרֶץ בָּבֶל לְשַׁמָּה מֵאֵין יוֹשֵׁב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתִּרְעַ֥שׁ הָאָ֖רֶץ וַתָּחֹ֑ל כִּ֣י קָ֤מָה עַל־בָּבֶל֙ מַחְשְׁב֣וֹת יְהֹוָ֔ה לָשׂ֞וּם אֶת־אֶ֧רֶץ בָּבֶ֛ל לְשַׁמָּ֖ה מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותחול" - לשון חלחלה (ל)

"נשתה" - קפצה כמו גיד הנשה (בראשית לג) שנשה ממקומו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי קמה" כי בפעם הזאת יחריבו אותה.


ביאור המילות

"קמה, מחשבות". יחיד על רבים, ויל"פ שר"ל ותרעש הארץ כולה כי הארץ קמה על בבל להלחם אתה:

"ותחל". כי יחשבו שלא יוכלו לה, משיב שזה מחשבות ה' כדי לשום את ארץ בבל לשמה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי קמה" - עמדה ונתקיימה על בבל מחשבות ה' שחשב לשום אותה לשממה

מצודת ציון

"ותחול" - מלשון חיל וחלחלה

"קמה" - עמדה ונתקיימה