פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שאו נס בארץ תקעו שופר בגוים קדשו עליה גוים השמיעו עליה ממלכות אררט מני ואשכנז פקדו עליה טפסר העלו סוס כילק סמר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שְׂאוּ נֵס בָּאָרֶץ תִּקְעוּ שׁוֹפָר בַּגּוֹיִם קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ גּוֹיִם הַשְׁמִיעוּ עָלֶיהָ מַמְלְכוֹת אֲרָרַט מִנִּי וְאַשְׁכְּנָז פִּקְדוּ עָלֶיהָ טִפְסָר הַעֲלוּ סוּס כְּיֶלֶק סָמָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שְׂאוּ־נֵ֣ס בָּאָ֗רֶץ תִּקְע֨וּ שׁוֹפָ֤ר בַּגּוֹיִם֙ קַדְּשׁ֤וּ עָלֶ֙יהָ֙ גּוֹיִ֔ם הַשְׁמִ֧יעוּ עָלֶ֛יהָ מַמְלְכ֥וֹת אֲרָרַ֖ט מִנִּ֣י וְאַשְׁכְּנָ֑ז פִּקְד֤וּ עָלֶ֙יהָ֙ טִפְסָ֔ר הַעֲלוּ־ס֖וּס כְּיֶ֥לֶק סָמָֽר׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כז-כח) "שאו נס" יספר בפרטות איך נקבצו "עליה כל מלכי גוים" הקרובים והרחוקים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קדשו" - הזמינו עליה גוים התאספו ממלכות אררט וגו' מנו עליה שר לאסוף המלחמה והעלו קבוצת סוסים רבי המספר כארבה וכ"א מהסוסים תסמר שערות בשרו בעת הקרב (כי זהו דרך הסוסים הטובים בעלי כח ולב אשר יתקשו שערותם כמסמר)

"תקעו שופר" - גם זה הוא רמז אסיפה

"שאו נס" - לרמז על העובדי כוכבים שיתאספו לבוא למלחמה על בבל

מצודת ציון

"שאו נס" - הרימו כלונס ארוך

"קדשו" - ענין הזמנה כמו קדשו עליה מלחמה (לעיל ו')

"השמיעו" - ענין אסיפה כמו השמיעו אל בבל רבים (לעיל נ')

"אררט וגו'" - הם שמות מקומות

"פקדו" - ענין מינוי וגזברות

"טפסר" - ענין שררה וכן טפסריך כגוב גובי (נחום ג')

"כילק" - מין ארבה

"סמר" - ענין התקשות כמסמר כמו תסמר שערת בשרי (איוב ד')