פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי [הילילו וזעקו] הגידו בארנון כי שדד מואב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֹבִישׁ מוֹאָב כִּי חַתָּה הילילי וזעקי [הֵילִילוּ וּזְעָקוּ] הַגִּידוּ בְאַרְנוֹן כִּי שֻׁדַּד מוֹאָב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֹבִ֥ישׁ מוֹאָ֛ב כִּי־חַ֖תָּה הילילי וזעקי הֵילִ֣ילוּ ׀ וּֽזְעָ֑קוּ הַגִּ֣ידוּ בְאַרְנ֔וֹן כִּ֥י שֻׁדַּ֖ד מוֹאָֽב׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הוביש מואב כי חתה תילילו ותזעקו", ואתם "הגידו בארנון כי שודד מואב" כי ארנון היה בגבול מואב:


ביאור המילות

"הוביש כי חתה". חתה הוא השבר, ועי"ז הוביש:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הגידו בארנון" - העומדת בגבול ארץ מואב

"הוביש מואב" - עיר מואב ראש המקום נתביישה כי גם היא חתה ונשברה ולכן עשי יללה וזעקי במר נפש

מצודת ציון

"חתה" - נשברה

"הילילו" - מלשון יללה

<< · מ"ג ירמיהו · מח · כ · >>