פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והצתי אש בבתי אלהי מצרים ושרפם ושבם ועטה את ארץ מצרים כאשר יעטה הרעה את בגדו ויצא משם בשלום

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהִצַּתִּי אֵשׁ בְּבָתֵּי אֱלֹהֵי מִצְרַיִם וּשְׂרָפָם וְשָׁבָם וְעָטָה אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר יַעְטֶה הָרֹעֶה אֶת בִּגְדוֹ וְיָצָא מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהִצַּ֣תִּי אֵ֗שׁ בְּבָתֵּי֙ אֱלֹהֵ֣י מִצְרַ֔יִם וּשְׂרָפָ֖ם וְשָׁבָ֑ם וְעָטָה֩ אֶת־אֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם כַּֽאֲשֶׁר־יַעְטֶ֤ה הָרֹעֶה֙ אֶת־בִּגְד֔וֹ וְיָצָ֥א מִשָּׁ֖ם בְּשָׁלֽוֹם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועטה את ארץ מצרים" - יכרוך כל שללה ויצא כאשר יכרוך ויגלול הרועה את בגדו וישליכו מעל כתיפיו כשהוא מוליך צאנו לפניו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)




ביאור המילות

"ועטה". שיהיה כל שללה בידו, כמעטה לבושו שהוא ברשותו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויצא" - נ"נ יצא משם בשלום ולא יוכלו אנשי מצרים לקחת שלהם מידו

"ועטה" - שלל ארץ מצרים יכרוך לקחת הכל כמו הרועה כשנוסע ממקום למקום שכורך עם בגדו כל כליו להביאם עמו ולא ישאיר מה מהם

"ושרפם ושבם" - ר"ל אלהיהם מעץ ואלהיהם מכסף וזהב יקח בשבי

מצודת ציון

"והצתי" - ענין הבערה ושריפה כמו ותצת בסבכי היער (ישעיהו ט)

"ושבם" - מלשון שבי

"ועטה יעטה" - ענין כריכה וכן מעטה לטבח (יחזקאל כא)

"את בגדו" - עם בגדו