פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בעת ההיא נאם יהוה אהיה לאלהים לכל משפחות ישראל והמה יהיו לי לעם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בָּעֵת הַהִיא נְאֻם יְהוָה אֶהְיֶה לֵאלֹהִים לְכֹל מִשְׁפְּחוֹת יִשְׂרָאֵל וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה אֶֽהְיֶה֙ לֵֽאלֹהִ֔ים לְכֹ֖ל מִשְׁפְּח֣וֹת יִשְׂרָאֵ֑ל וְהֵ֖מָּה יִֽהְיוּ־לִ֥י לְעָֽם׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בעת ההיא אהיה לאלהים" תחלה ואח"כ "והמה יהיו לי לעם", כי אז יהיה דבקות אלהים בהם ע"י החסד הבלתי מביט על הכנת המקבל אם ראוי אליה או לא. וחסד זה הוא דבר הקיים לעולם אחר שאינו תלוי במעשה האדם והתערותו, וכמ"ש זה בארך בפי' תהלות סי' פ"ו עיי"ש, ותקדים השראות האלהית תחלה וע"י דבקות ה' בם יהיו לו לעם, וזה לא יובטל בשום פעם:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אהיה לאלהים וגו'" - רצה לומר אשגיח בהם ואיטיב עמהם

"והמה יהיו לי לעם" - כולם יאמינו בי ויהיו עמי

"בעת ההיא" - בזמן הגאולה