פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא ישוב חרון אף יהוה עד עשתו ועד הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא יָשׁוּב חֲרוֹן אַף יְהוָה עַד עֲשֹׂתוֹ וְעַד הֲקִימוֹ מְזִמּוֹת לִבּוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּתְבּוֹנְנוּ בָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹ֣א יָשׁ֗וּב חֲרוֹן֙ אַף־יְהֹוָ֔ה עַד־עֲשֹׂת֥וֹ וְעַד־הֲקִימ֖וֹ מְזִמּ֣וֹת לִבּ֑וֹ בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִ֖ים תִּתְבּ֥וֹנְנוּ בָֽהּ׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לא ישוב חרון אף ה' עד עשותו מזמות לבו" לעשות משפט ברשעים, כמ"ש הנה היום בא בוער כתנור וכו' ועסותם רשעים וכו' וזה יהיה "באחרית הימים שאז תתבוננו בה", ותכירו יד ה' ומעשהו, ואז לא יהיה כמו מקודם שהייתם לי לעם תחלה והיה צריך אתערותא דלתתא, כי.


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא ישוב וגו'" - לא ישיב מהם חרון אפו עד יעשה ויקיים מחשבות לבו

"באחרית הימים" - רצה לומר אם יתמהמה הנה בסוף הימים כשתתקיים תתבוננו בה שלא שב ה' מחרון אפו עם כי נתארך הזמן

מצודת ציון

"מזימות" - מחשבות כמו על בבל מזמתו (לקמן נא)

"באחרית" - בסוף

"תתבוננו" - מלשון בינה

<< · מ"ג ירמיהו · ל · כד · >>