מ"ג ירמיהו ל טו


<< · מ"ג ירמיהו · ל · טו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מה תזעק על שברך אנוש מכאבך על רב עונך עצמו חטאתיך עשיתי אלה לך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מַה תִּזְעַק עַל שִׁבְרֵךְ אָנוּשׁ מַכְאֹבֵךְ עַל רֹב עֲוֺנֵךְ עָצְמוּ חַטֹּאתַיִךְ עָשִׂיתִי אֵלֶּה לָךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מַה־תִּזְעַק֙ עַל־שִׁבְרֵ֔ךְ אָנ֖וּשׁ מַכְאֹבֵ֑ךְ עַ֣ל ׀ רֹ֣ב עֲוֺנֵ֗ךְ עָֽצְמוּ֙ חַטֹּאתַ֔יִךְ עָשִׂ֥יתִי אֵ֖לֶּה לָֽךְ׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מה תזעק" - לכן מה תצעק להתרעם על שברך באמרך שאנושה מכתך הואיל ועל רוב עוונך ומרבית חטאתיך עשיתי אלה לך לשלם גמול ולא באו בחנם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מה תזעק על שברך" הלא "על רוב עונך עשיתי אלה לך", ויש לך לזעוק על עונך שהם גרמו זאת, בשגם שאחר שעשיתי זאת בסבת עונך הלא אם תשוב בתשובה יחדלו המכות והיסורין:

ביאור המילות

"רוב עונך עצמו חטאתיך". העון הוא המזיד ע"י עוות השכל, והחטא הוא השוגג או ע"י התאוה (ישעיה א' ד') והיה ראוי שייחס הריבוי אל החטאים והעצמה אל העונות, רק אמר רבותא, שגם העונות עם היותם עצומים הם גם רבים, והחטאים הגם שהם רבים תמיד, הם אצלך גם עצומים, כמו חייבי כריתות ומיתות ב"ד:
 

<< · מ"ג ירמיהו · ל · טו · >>