פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי הוא בשער בנימן ושם בעל פקדת ושמו יראייה בן שלמיה בן חנניה ויתפש את ירמיהו הנביא לאמר אל הכשדים אתה נפל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי הוּא בְּשַׁעַר בִּנְיָמִן וְשָׁם בַּעַל פְּקִדֻת וּשְׁמוֹ יִרְאִיָּיה בֶּן שֶׁלֶמְיָה בֶּן חֲנַנְיָה וַיִּתְפֹּשׂ אֶת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר אֶל הַכַּשְׂדִּים אַתָּה נֹפֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַֽיְהִי־ה֞וּא בְּשַׁ֣עַר בִּנְיָמִ֗ן וְשָׁם֙ בַּ֣עַל פְּקִדֻ֔ת וּשְׁמוֹ֙ יִרְאִיָּ֔יה בֶּן־שֶׁלֶמְיָ֖ה בֶּן־חֲנַנְיָ֑ה וַיִּתְפֹּ֞שׂ אֶֽת־יִרְמְיָ֤הוּ הַנָּבִיא֙ לֵאמֹ֔ר אֶל־הַכַּשְׂדִּ֖ים אַתָּ֥ה נֹפֵֽל׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושם בעל פקידות" - ממונה לשמור שלא יצא איש מן העיר להשלים אל הכשדים

"בן שלמיה בן חנניה" - הוא חנניה בן עזור בן בנו היה זה ולכך יחסו הכתוב ללמד שכל המחניף לרשע סוף נופל בידו או ביד בנו או ביד בן בנו וירמיהו החניף לו שאמר לו אמן יקים ה' את דבריך (לעיל כח) ומדרש אגדה שצוה חנניה את בנו ראה שאני מת על ידי ירמיהו והעמידני שקרן בנבואתי אם תוכל להכשילו הכשילהו ובנו צוה גם הוא לבניו כך וכשהגיע שעה הכשילו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אל הכשדים אתה נופל", אחר שהכשדים היו עדיין בארץ יהודה חשדו אותו שרוצה לברוח אל הכשדים להיות אתם:


ביאור המילות

"ויתפש את ירמיהו". ובפסוק י"ד ויתפוש בירמיה, תפש שאחריו את משתתף עם לכידה שתופש את הבורח. ושאחריו ב' משתתף עם אחיזה, כמו כי יתפוש איש באחיו:

"אל הכשדים אתה נופל". כמו את היהודים אשר נפלו אל הכשדים (לקמן ל"ח י"ט):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויהי הוא" - כאשר בא בשער הנקרא שער בנימין ושם היה בעל פקידת שהיה ממונה לשמור פתח השער ההוא

"ויתפוש" - אחז בחזקה את ירמיהו באמרו הנה אתה נופל אל הכשדים להיות עמהם

מצודת ציון

"בעל" - שר ואדון כמו אם בעליו עמו (שמות כב)

"פקדת" - מלשון פקיד וממונה

"ויתפוש" - אחזו בחזקה כמו והיא לא נתפשה (במדבר ה)

"נופל" - ענין הטיה זה התחברות כמו ונפלה אל מחנה ארם (מלכים ב ז)