פתיחת התפריט הראשי


פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ולא שמע הוא ועבדיו", כי בדורו של יהויקים היו העם שומעים לדברי ירמיה רק המלך היה רשע כנ"ל בסי' הקודם, לא כן בדורו של צדקיהו העם לא שמעו והמלך נמשך אחרי העם:


 

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וישלח המלך", באר שהיו אז ג' דברים שבעבורם היה ראוי שישתנה ענין העם לטובה,

  • א) שהמלך שלח אל הנביא שיתפלל בעדם, וזה מועיל לבטל הגזרה כמ"ש יען כי נכנע לפני וכו':


 

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)


  • ב) "וירמיה בא ויוצא בתוך העם", ולא כלאוהו כמו בימי יהויקים שהיה כלוא כדי שלא יתנבא, מבואר שקבלו נבואתו:


 

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)


  • ג) "וחיל פרעה יצא ממצרים" לעזור את צדקיהו.

"וישמעו הכשדים" וכו' "ויעלו", ר"ל שלא שבו לבבל רק שנסתלקו מן המצור כי התיראו שיבא עליהם האויב מבחוץ ותהיה להם המלחמה פנים ואחור לכן עלו ללכת לקראת חיל פרעה ולערוך אתו מלחמה:


 

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הנה חיל פרעה",

  • א) הודיע לו שחיל פרעה לא עצר כח להלחם עם נבוכדנצר ושב מצרים,
  • ב) בל יחשבו כי בתוך כך ילכו הכשדים לארצם, כי.


 

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ושבו הכשדים ונלחמו" וכו', ולא תחשוב כי ישובו לאחר זמן אבל לע"ע הלכו לביתם, עז"א.


 

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אל תשאו נפשתיכם לאמר הלך ילכו כי לא ילכו" ר"ל רק עלו מן המצור להלחם עם פרעה אבל לא הלכו מארץ יהודה כי נשארו בארץ ואין לכם עת להכין נגדם עצה וגבורה:


 

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי אם", מוסיף,

  • א) שאפילו אם הייתם מכים אותם "ולא ישארו רק אנשים" יחידים והם יהיו "מדוקרים" ונפצעים, אז המדוקרים יקומו,
  • ב) "שאיש באהלו יקומו" אף שלא יכנסו לירושלים כלל רק יהיה איש באהלו רחוק מירושלים בכ"ז ישרפו את העיר באש, וכ"ז בהפלגת המליצה שאחר שה' נלחם לשרוף העיר אף פגריהם המתים ימלאו השליחות הזה ששלחם ה':


 

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויצא ירמיהו לחלק משם בתוך העם". ר"ל שרצה לחלק את עצמו מאנשי ירושלים ולהיות בארץ בנימין ופי' "ויצא בתוך העם" היוצאים, לבל ירגישו בו:


ביאור המילות

"ל£חל ק". כמו להחליק, להחליק א"ע, ופי' ויצא בתוך העם:

 

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אל הכשדים אתה נופל", אחר שהכשדים היו עדיין בארץ יהודה חשדו אותו שרוצה לברוח אל הכשדים להיות אתם:


ביאור המילות

"ויתפש את ירמיהו". ובפסוק י"ד ויתפוש בירמיה, תפש שאחריו את משתתף עם לכידה שתופש את הבורח. ושאחריו ב' משתתף עם אחיזה, כמו כי יתפוש איש באחיו:

"אל הכשדים אתה נופל". כמו את היהודים אשר נפלו אל הכשדים (לקמן ל"ח י"ט):

 

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)


"היש דבר מאת ה'", ר"ל כי משריפת העיר וכבושה כבר הגיד לו, ושאל אותו אם י"ל דבר חדש.

"ויאמר יש" דבר חדש, והיא נבואה עליך "שאתה תנתן ביד מלך בבל", ומעשה זו היה קודם הנבואה שנזכר למעלה סי' ל"ד שפרשתיה למעלה סי' ל"ב:


 

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וישב ירמיהו", ר"ל לא היה כלוא שם וישב חפשי, כי רק על הנבואה שלמעלה סי' ל"ד כלאו צדקיהו שזה היה אחר מעשה זה ושאז כלאו מפני שנבא זאת אל העם כמש"פ שם: