פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וטהרתים מכל עונם אשר חטאו לי וסלחתי לכול [לכל] עונותיהם אשר חטאו לי ואשר פשעו בי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְטִהַרְתִּים מִכָּל עֲו‍ֹנָם אֲשֶׁר חָטְאוּ לִי וְסָלַחְתִּי לכול [לְכָל] עֲו‍ֹנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר חָטְאוּ לִי וַאֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְטִ֣הַרְתִּ֔ים מִכׇּל־עֲוֺנָ֖ם אֲשֶׁ֣ר חָֽטְאוּ־לִ֑י וְסָלַחְתִּ֗י לכול לְכׇל־עֲוֺנֽוֹתֵיהֶם֙ אֲשֶׁ֣ר חָֽטְאוּ־לִ֔י וַאֲשֶׁ֖ר פָּ֥שְׁעוּ בִֽי׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וטהרתים", על העבר אטהר אותם מטומאת עונם, והנה העון מטמא את הנפש, ומקטרג עליהם לפני ה', נגד הטומאה "וטהרתי", נגד הקטרוג "וסלחתי":


ביאור המילות

"אשר חטאו, ואשר פשעו". לענין הסליחה מוסיף שיסלח על הפשיעה והמרד, אבל הטהרה עקרו מן העון שעי"ז נטמאה הנפש ע"י עוות השכל שזה ההבדל בין עון ופשע:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פשעו בי" - מרדו בי

"וטהרתים" - ר"ל אמחול עוונם ויהיו מטוהרים מטומאת העון

"וסלחתי וגו'" - כפל הדבר במ"ש

<< · מ"ג ירמיהו · לג · ח · >>