מ"ג ירמיהו לג ח


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וטהרתים מכל עונם אשר חטאו לי וסלחתי לכול [לכל] עונותיהם אשר חטאו לי ואשר פשעו בי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְטִהַרְתִּים מִכָּל עֲו‍ֹנָם אֲשֶׁר חָטְאוּ לִי וְסָלַחְתִּי לכול [לְכָל] עֲו‍ֹנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר חָטְאוּ לִי וַאֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְטִ֣הַרְתִּ֔ים מִכׇּל־עֲוֺנָ֖ם אֲשֶׁ֣ר חָֽטְאוּ־לִ֑י וְסָלַחְתִּ֗י לכול לְכׇל־עֲוֺנֽוֹתֵיהֶם֙ אֲשֶׁ֣ר חָֽטְאוּ־לִ֔י וַאֲשֶׁ֖ר פָּ֥שְׁעוּ בִֽי׃


מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"פשעו בי" - מרדו בי

"וטהרתים" - ר"ל אמחול עוונם ויהיו מטוהרים מטומאת העון

"וסלחתי וגו'" - כפל הדבר במ"ש

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



"וטהרתים", על העבר אטהר אותם מטומאת עונם, והנה העון מטמא את הנפש, ומקטרג עליהם לפני ה', נגד הטומאה "וטהרתי", נגד הקטרוג "וסלחתי":


ביאור המילות

"אשר חטאו, ואשר פשעו". לענין הסליחה מוסיף שיסלח על הפשיעה והמרד, אבל הטהרה עקרו מן העון שעי"ז נטמאה הנפש ע"י עוות השכל שזה ההבדל בין עון ופשע:

 

<< · מ"ג ירמיהו · לג · ח · >>