פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואקח את ספר המקנה את החתום המצוה והחקים ואת הגלוי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וָאֶקַּח אֶת סֵפֶר הַמִּקְנָה אֶת הֶחָתוּם הַמִּצְוָה וְהַחֻקִּים וְאֶת הַגָּלוּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וָאֶקַּ֖ח אֶת־סֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֑ה אֶת־הֶֽחָת֛וּם הַמִּצְוָ֥ה וְהַחֻקִּ֖ים וְאֶת־הַגָּלֽוּי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את ספר המקנה" - שטר המכירה

"את החתום וגו'" - עם חתימתו כשהוא חתום כדת וחוק

"ואת הגלוי" - שהוחזק בבית דין על פי עדיו וכתבו וחתמו הדיינין אשרתא דדייני הוא קיום השטרות לעשות הדבר גלוי ומפורסם פן ימותו העדים ורבותינו פירשו לענין גט פשוט ומקושר בבבא בתרא

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואקח את הספר המקנה", היה מנהגם לכתוב שני ספרים,

  • א) "ספר המקנה" שבו היה כתוב שפלוני מכר שדה פלונית לפלוני ביום פלוני, וספר זה היה חתום וקשור להיות למשמרת, ועם ספר הזה היו כתובים ג"כ "המצוה" היינו התנאים שהם ממצות התורה כמו נתינת הכסף, ודין חזרה ביובל ליורשים, מספר שני תבואות הוא מוכר וכדומה, "והחקים", הם הענינים שהם מנמוסי המדינה במכירת שטרות, ור"ל "את החתום המצוה" שהמצוה והחקים היו חתומים וצרורים עם ספר המקנה,
  • ב) "ואת הגלוי" היה ספר שטר מכירה שהיה מגולה בלתי מקושר וחתום שהיה ביד הקונה להראות לכל שהוא שדהו לבל יצטרך לפתוח ספר החתום בכל עת:

ביאור המילות

"את החתום". ר"ל ספר המקנה החתום ועמו המצוה והחקים, או ר"ל וספר המצוה והחקים והיו שם ג' ספרים, וכן משמע בפסוק י"ד:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"המצוה והחוקים" - ר"ל הנעשה כפי המצוה והחוקים שהיו נהוגים בימים האלה

"ואת הגלוי" - הוא שטר שכתוב בו שהמכירה נעשה בגלוי ובפרסום ולא היה מי מערער על המכירה ההיא וכאשר נוהגין לכתוב גם עתה

"את החתום" - עם החתום ר"ל כשהוא חתום מיד בעל השדה

"ספר המקנה" - שטר הקנין