מ"ג ירמיהו כ ט


<< · מ"ג ירמיהו · כ · ט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש בערת עצר בעצמתי ונלאיתי כלכל ולא אוכל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאָמַרְתִּי לֹא אֶזְכְּרֶנּוּ וְלֹא אֲדַבֵּר עוֹד בִּשְׁמוֹ וְהָיָה בְלִבִּי כְּאֵשׁ בֹּעֶרֶת עָצֻר בְּעַצְמֹתָי וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל וְלֹא אוּכָל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאָמַרְתִּ֣י לֹֽא־אֶזְכְּרֶ֗נּוּ וְלֹֽא־אֲדַבֵּ֥ר עוֹד֙ בִּשְׁמ֔וֹ וְהָיָ֤ה בְלִבִּי֙ כְּאֵ֣שׁ בֹּעֶ֔רֶת עָצֻ֖ר בְּעַצְמֹתָ֑י וְנִלְאֵ֥יתִי כַּֽלְכֵ֖ל וְלֹ֥א אוּכָֽל׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואמרתי לא אזכרנו" - אם אמר לי לבי שלא לילך בשליחותך עוד

"והיה בלבי" - הנבואה

"כאש בוערת" - ועל כרחי אני צריך לילך

"עצור בעצמותי" - וכנוס בעצמותי האש

"כלכל" - לסבול האש

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"עצור" - כנוס ומאוסף כמו עצרת בוגדים (לעיל ט)

"ונלאתי" - ענין עייפות ויגיעה כמו העוה נלאו (שם)

"כלכל" - ענין הסבלה והחזקה כמו ומי מכלכל את יום בואו (מלאכי ג)

"ואוכל" - מלשון יכולת 

מצודת דוד

"ואמרתי" - פעמים רבות אמרתי בלבי לא אזכור בפניהם שם ה' על פי ולא אדבר עוד נבואה בשמו

"והיה בלבי" - אבל הנבואה היה בלבי כאש בוערת וכנוס בעצמותי

"ונלאיתי" - נעשיתי נלאה ועיף לסבול בי הנבואה ולא יכולתי להתאפק לבלי לאמרה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואמרתי", ועי"ז גמרתי בלבי שלא אנבא עוד, "לא אזכרנו" ר"ל שאשכח מזכרוני מה שאמר לי עד עתה, "ולא אדבר עוד בשמו" לעתיד לא אלך בשליחות מאתו, אבל (נגד לא אזכרנו) "והיה בלבי כאש בערת", (ונגד לא אדבר עוד בשמו) "ונלאיתי כלכל ולא אוכל" שלא אלך בשליחותו ולא אנבא:

ביאור המילות

"ונלאיתי כלכל ולא אוכל". הלאות הוא פסיקת הכח ע"י רוב הזמן שסבל, ומוסיף ולא אוכל כלכל כלל אף זמן מועט:
 

<< · מ"ג ירמיהו · כ · ט · >>