פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב הגידו ונגידנו כל אנוש שלומי שמרי צלעי אולי יפתה ונוכלה לו ונקחה נקמתנו ממנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי שָׁמַעְתִּי דִּבַּת רַבִּים מָגוֹר מִסָּבִיב הַגִּידוּ וְנַגִּידֶנּוּ כֹּל אֱנוֹשׁ שְׁלוֹמִי שֹׁמְרֵי צַלְעִי אוּלַי יְפֻתֶּה וְנוּכְלָה לוֹ וְנִקְחָה נִקְמָתֵנוּ מִמֶּנּוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י שָׁמַ֜עְתִּי דִּבַּ֣ת רַבִּים֮ מָג֣וֹר מִסָּבִיב֒ הַגִּ֙ידוּ֙ וְנַגִּידֶ֔נּוּ כֹּ֚ל אֱנ֣וֹשׁ שְׁלֹמִ֔י שֹׁמְרֵ֖י צַלְעִ֑י אוּלַ֤י יְפֻתֶּה֙ וְנ֣וּכְלָה ל֔וֹ וְנִקְחָ֥ה נִקְמָתֵ֖נוּ מִמֶּֽנּוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי שמעתי" - אני אמרתי שלא אזכרנו לפי ששמעתי דבת רבים אלו שמתלחשים עלי

"מגור" - ל' אסיפה וכן ת"י

"הגידו" - עליו עדות שקר

"ונגידנו" - ונעידנו ומנחם פי' הגידו ונגידנו כמו (דברים יד) לא תתגודדו וכן חבר לחלק יגיד רעים (איוב יז) ל' השחתה כמו גודו אילנא (דנייאל ג) ודונש פתר אותו לשון הגדה ממש וכה פתרונו הגידו עליו דברי שקר ונגידנו למלך ויש לנו כמו נגידנו דברים רבים במקרא אשר לא יכין פתרונו כי אם עד אשר יחלקון לשתי תיבות או לשלש כמו ולא יכלו דברו לשלום (בראשית לו) בני יצאוני (לעיל י)

"שומרי צלעי" - מצפים שברי

"אולי יפותה" - לשמוע לנו ולטעות אחרינו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי שמעתי", וחוץ ממה שחרפוני ורדפוני ע"י דברי נבואתי רצו להוציא עלי דבה בעלילות שקר, ולא איש יחידי רק "דבת רבים", וגם "(דבת) מגור מסביב" הוא פשחור שקראו בשם מגור מסביב,

  • ב) שהעמידו נגדי עדי שקר להעיד שקר בפני וכ"א אומר לחברו "הגידו" אתם את הדבה ואנחנו "נגידנו" ר"ל נהיה עדים להגיד זאת בפניו לפני השופטים,
  • ג) שגם "כל אנוש שלומי" הם "שומרי צלעי" מצפים שאהיה צולע מעט ועי"כ אפול, אומרים זה לזה, נדבר עמו שלום להתעותו שיאמין לנו, "אולי יפותה" לקבל עצתנו, ועי"כ "נוכלה לו ונקח את נקמתנו ממנו", אבל.


ביאור המילות

"מגור מסביב". דבת מגור מסביב הוא פשחור:

"ונגידנו". העצם שאליו יגיד דבר בא בשמוש הלמ"ד, ונגד לו את דברי אדוני. והדבר אשר יגיד נקשר במלת את, ויגד לו מרדכי את אשר קרהו. ופה ר"ל נגיד אותו היינו שנגיד מעשיו ותכונתו:

" צלעי". לשון והוא צולע על יריכו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אולי יפותה" - באמרם אולי יפותה לדברינו ונוכלה לו שידבר דבר שיהיה בעבורו חייב מיתה ואז נקחה את נקמתינו ממנו

"כל אנוש" - כל איש ואיש אשר חשבתים שהם אוהבי וחפצי שלומי המה מצפים על תקלתי להיות צולע ופוסח והוא ענין מליצה

"כי שמעתי" - אע"פ ששמעתי דברי רבים אסיפת אויבים מסביב שאומרים אלו לאלו הגידו עליו עדות שקר ונגיד הדבר ההוא לפני המלך

מצודת ציון

"דבת" - ענין אמירה ועל פי רוב יאמר על האמירה הרעה כמו דבת הארץ (במדבר יג)

"מגור" - ענין אסיפה

"שומרי" - ענין תקוה וצפוי כמו ואביו שמר את הדבר (בראשית לו)

"צלעי" - ענין חגר ופסח ויאמר על המכשול והתקלה וכן ובצלעי שמחו (תהלים לה)

"יפותה" - מלשון פתוי והסתה

"ונוכלה" - מלשון יכולת

<< · מ"ג ירמיהו · כ · י · >>