פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי מדי אדבר אזעק חמס ושד אקרא כי היה דבר יהוה לי לחרפה ולקלס כל היום

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי מִדֵּי אֲדַבֵּר אֶזְעָק חָמָס וָשֹׁד אֶקְרָא כִּי הָיָה דְבַר יְהוָה לִי לְחֶרְפָּה וּלְקֶלֶס כָּל הַיּוֹם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־מִדֵּ֤י אֲדַבֵּר֙ אֶזְעָ֔ק חָמָ֥ס וָשֹׁ֖ד אֶקְרָ֑א כִּֽי־הָיָ֨ה דְבַר־יְהֹוָ֥ה לִ֛י לְחֶרְפָּ֥ה וּלְקֶ֖לֶס כׇּל־הַיּֽוֹם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מדי אדבר" - בכל עת שאדבר אליהם אני צריך לזעוק ולהרים קול ואיני קורא אליהם טובה כי אם נבואות חמס ושוד

"כי יהיה דבר ה' לי" - לפיכך דברו לי חרפה שהם מחרפים אותי

"ולקלס" - לדבור כמו וקלסה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מדי אדבר אזעק" איני אצלם כאיש משוגע ופתי שיצחקו עליו ולא ישימו לב לדבריו, כי בכל עת שאדבר דבר נבואה י"ל לזעוק בין על "חמס" בממון, בין על "שוד" בגוף, "כי היה דבר ה' לי לחרפה" מה שאני מדבר בשם ה' הם חושבים שאני עצמי מדבר זאת וע"כ יחרפוני על דברי שאני אומר להם:

ביאור המילות

"לחרפה ולקלס". הקלס הוא המאמר שעושים לצחוק על אדם ושם גנאי שנותנים לו, כמו ויתקלסו בו, עלה קרח, הקרובות והרחוקות יתקלסו בך טמאת השם רבת המהומה (יחזקאל כ"ב ה'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לחרפה" - המה מחרפים אותי כל הימים בעבור דבר הנבואה

"כי מדי אדבר" - מתי שאדבר דברי נבואה אני צועק על הרעה הנעשה לי ואקרא בקול החמס והשוד הבא לי בעבורה

מצודת ציון

"מדי" - ענינו כמו מתי וכן מדי דברי בו (לקמן לא)

"חמס" - ענין הסרת היושר והוא מלשון נחמסו עקביך (לעיל יג)

"ושוד" - עושק הגוף

"ולקלס" - ענין לעג כמו וקלסה לכל הארצות (יחזקאל כב)

<< · מ"ג ירמיהו · כ · ח · >>