מ"ג ירמיהו כו יא


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמרו הכהנים והנבאים אל השרים ואל כל העם לאמר משפט מות לאיש הזה כי נבא אל העיר הזאת כאשר שמעתם באזניכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמְרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים אֶל הַשָּׂרִים וְאֶל כָּל הָעָם לֵאמֹר מִשְׁפַּט מָוֶת לָאִישׁ הַזֶּה כִּי נִבָּא אֶל הָעִיר הַזֹּאת כַּאֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם בְּאָזְנֵיכֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמְר֜וּ הַכֹּהֲנִ֤ים וְהַנְּבִאִים֙ אֶל־הַשָּׂרִ֔ים וְאֶל־כׇּל־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר מִשְׁפַּט־מָ֙וֶת֙ לָאִ֣ישׁ הַזֶּ֔ה כִּ֤י נִבָּא֙ אֶל־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את כַּאֲשֶׁ֥ר שְׁמַעְתֶּ֖ם בְּאׇזְנֵיכֶֽם׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אל העיר" - על העיר

"כאשר שמעתם" - העם שמעו מפי ירמיהו והשרים מפי המספרים

"משפט מות" - כי חשדוהו שמלבו נבא הדבר ולכן אמרו שיש לו דין חיוב מיתה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויאמרו הכהנים והנביאים אל השרים ואל כל העם", אמנם הכהנים והנביאים לא האמינו בנבואתו ורצו להרגו מצד שמנבא שקר בשם ה' (כי נביאי השקר היו מכחישים נבואתו והיו מנבאים בהפך), וע"כ טענו הם אל השרים ואל העם ואמרו "משפט מות לאיש הזה" היינו שיש להמיתו ע"פ המשפט והדין, "כי נבא על העיר הזאת כאשר שמעתם באזניכם" והיא נבואת שקר כי לא שלחו ה', ובפרט זה לא הסכימו העם. לפ"ז הנביאים רצו להרגו כפי המשפט מצד שהוא נביא שקר, ורצו שהשרים ידונו אותו בדין, והעם לא הסכימו על פרט זה ובכל זה רצו להרגו אף שהוא נביא אמת כדי לסלק הנזק שיש להם מנבואתו שמנבא פורעניות: