", אמנם השרים באו לבחון הדבר אם הוא חייב מיתה ע"פ הדין, כי להשרים לא יאות להמית נקי חנם, ואז נסתלקו העם, כי העם האמינו שהוא שליח מאת ה', וא"א להמיתו ע"פ המשפט והדין:
פסוק יא
• לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ויאמרו הכהנים והנביאים אל השרים ואל כל העם", אמנם הכהנים והנביאים לא האמינו בנבואתו ורצו להרגו מצד שמנבא שקר בשם ה' (כי נביאי השקר היו מכחישים נבואתו והיו מנבאים בהפך), וע"כ טענו הם אל השרים ואל העם ואמרו "
משפט מות לאיש הזה" היינו שיש להמיתו ע"פ המשפט והדין, "
כי נבא על העיר הזאת כאשר שמעתם באזניכם" והיא נבואת שקר כי לא שלחו ה', ובפרט זה לא הסכימו העם. לפ"ז הנביאים רצו להרגו כפי המשפט מצד שהוא נביא שקר, ורצו שהשרים ידונו אותו בדין, והעם לא הסכימו על פרט זה ובכל זה רצו להרגו אף שהוא נביא אמת כדי לסלק הנזק שיש להם מנבואתו שמנבא פורעניות:
פסוק יב
• לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ויאמר ירמיהו אל כל השרים ואל כל העם", ירמיה השיב לשני הצדדים, בין להשרים שרוצים לדונו משפט מות ע"פ הדין, בין להעם שרוצים להמיתו לסלק הנזק שמגיע להם מנבואתו, על הצד שרצו להרגו במשפט מצד שהוא נביא שקר, השיב "
ה' שלחני להנבא על הבית הזה" והוא נבואת אמת, ועל הצד שהעם רוצים להרגו לסלק הנזק, אמר,
פסוק יג
• לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ועתה היטיבו דרכיכם ומעלליכם", אדרבה בזה ששלחני ה' להודיעכם זאת הוא סימן שרוצה שתיטיבו דרכיכם "
ושאז ינחם אל הרעה אשר דבר עליכם", וא"כ לא יגיע לכם נזק מנבואתי:
פסוק יד
• לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ואני הנני בידכם" אם תרצו להמית אותי, "
עשו לי כטוב וכישר בעיניכם", ר"ל בין על הצד שתחשבו שמגיע לי משפט מות ע"פ הדין והוא דבר טוב בעיניכם, ובין על הצד שאתם רוצים להמית אותי שלא ע"פ דין רק לסלק נזק שזה אינו דבר טוב רק שכן ישר בעיניכם, בכל אופן הנני בידכם:
פסוק טו
• לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
אך ידוע תדעו" שבזה לא תסלקו היזק מעליכם, "
כי דם נקי אתם נותנים עליכם ועל העיר הזאת" ותוסיפו חרון אף ה' עליכם, וכן אינו דבר טוב ע"פ הדין "
כי באמת שלחני ה' עליכם לדבר באזניכם" וכו':
פסוק טז
• לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ויאמרו השרים וכל העם אל הכהנים", אז הסכימו השרים עם העם נגד טענת הכהנים והנביאים, ויאמרו "
אין משפט מות לאיש הזה" ר"ל שא"א להמיתו במשפט ובדין, "
כי בשם ה' אלהינו דבר" ונבואתו אמת אולם בכל זה עדיין היה דעת העם להמית אותו שלא במשפט כדי לסלק ההיזק שמגיע להם לפי דעתם מנבואתו:
פסוק יז
• לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ויקמו", אז "
קמו אנשים מזקני העם" להשתיק את העם ולברר שאין להרגו בשביל יראת נזק שיגיע מנבואותיו, כי הלא.
פסוק יח
• לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(יח-יט) "
מיכה המורשתי היה נבא בימי חזקיהו" ג"כ כדברים האלה "
ההמת המיתוהו", הלא לא המיתוהו, כי ע"י שחלו את פני ה' נחם ה' על הרעה ונתבטלה הגזירה ע"י תשובה ותפלה ולא הגיעו נזק מנבואתו, ובהפך "
אנחנו עושים רעה גדולה על נפשותינו", ובזה לא נסלק הנזק כי תגדל הרעה ע"י חטא הריגתו:
פסוק יט
• לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
פסוק כ
• לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(כ-כא) "
וגם", עתה מודיע כותב הספר שטענת זקני העם לא היתה מועילה להציל את ירמיה ממות, כי בזמן ההוא בעצמו התנבא אוריה ג"כ כדברי ירמיה, וגם הוא נבא בשם ה', ובכ"ז נהרג ע"י המלך, ולא תאמר שהיה הדבר פתאום בלא ישוב הדעת כי הלא ברח למצרים:
פסוק כב
• לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(כב-כג) "
וישלח המלך ויבאהו ממצרים", והלא היה לו עת לחשוב על הדבר, ולא תאמר שנהרג ע"פ ב"ד כי החזיקוהו לנביא שקר, כי הלא "
הכהו בחרב" ומיתת נביא שקר הוא בחנק, והלא "
השליך את נבלתו אל קברי בני העם" והנהרג בדין נקבר בבית הקברות המיוחד לחייבי מיתה, וכן היה עולה לירמיהו:
