מ"ג ירמיהו יז יג


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מקוה ישראל יהוה כל עזביך יבשו יסורי [וסורי] בארץ יכתבו כי עזבו מקור מים חיים את יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְהוָה כָּל עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ יסורי [וְסוּרַי] בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים אֶת יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִקְוֵ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ יְהֹוָ֔ה כׇּל־עֹזְבֶ֖יךָ יֵבֹ֑שׁוּ יסורי וְסוּרַי֙ בָּאָ֣רֶץ יִכָּתֵ֔בוּ כִּ֥י עָזְב֛וּ מְק֥וֹר מַֽיִם־חַיִּ֖ים אֶת־יְהֹוָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מקוה ישראל ה'" - יושב עליו לפיכך כל עוזביך יבושו "וסורי בארץ יכתבו" - אותם שסרים מדברי שאינם שומעים שליחותי בקברות תחתיות ארץ יכתבו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מקוה" - מלשון תקוה

"וסורי" - מלשון הסרה

"מקור" - מעין 

מצודת דוד

"בארץ יכתבו" - בספר יכתבו לרדת בתחתיות הארץ בעמקי השאול על כי עזבו מקור הנובע מים חיים וחוזר ומפרש את ה' שמשפיע הטובה בכל עת כמקור הנובע

"וסורי" - הסרים ממני והוא מאמר הנביא בדבר האל

"כל עוזביך" - כל העוזבים אותך ובוטחים באדם ראוי הוא שיבושו

"מקוה ישראל ה'" - לכן מהראוי שתקוות ישראל יהיה אל ה' הואיל ונטעת שכינתך ביניהם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מקוה ישראל ה'" ה' אשר הוא מקוה ישראל, כסא כבודו שוכן במקדש, וא"כ "כל עזביך יבושו" אלה שעזבו את ה' השוכן ומשגיח במקדש והלכו לבקש עזרת בשר יבושו מבטחונם.

"וסורי", הסרים מה' "בארץ יכתבו כי עזבו מקור מים חיים" יתפרסם שמם לקללה כאילו נכתב בספר בכל הארץ להודיע לכל שעזבו מקור מים חיים לחצוב להם בארות בארות נשברים: