מ"ג ירמיהו יז יא


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קרא דגר ולא ילד עשה עשר ולא במשפט בחצי ימו [ימיו] יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט בַּחֲצִי ימו [יָמָיו] יַעַזְבֶנּוּ וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
קֹרֵ֤א דָגַר֙ וְלֹ֣א יָלָ֔ד עֹ֥שֶׂה עֹ֖שֶׁר וְלֹ֣א בְמִשְׁפָּ֑ט בַּחֲצִ֤י יָמָו֙ יַעַזְבֶ֔נּוּ וּבְאַחֲרִית֖וֹ יִהְיֶ֥ה נָבָֽל׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קורא דגר" - (קוק"ו גלונצ"ט בלע"ז)

"ולא ילד" - הקורא הזה מושך אחריו אפרוחים שלא ילד

"דגר" - ציפצוף שמצפצף העוף בקולו למשוך אפרוחין אחריו ואלו שהקורא דגר לא ילכו אחריו משיגדלו שאינם מינו כך עושה עושר ולא במשפט

"יהיה נבל" - מתקרי רשיעא

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"קורא" - שם עוף וכן כאשר ירדוף הקורא בהרים (שמואל א כו)

"דגר" - ענין צפצוף העוף להמשיך האפרוחים אחריו כמו ודגרה בצלה (ישעיהו לד)

"עושה" - ענין אסיפה כמו וישראל עושה חיל (במדבר כד)

"ובאחריתו" - בסופו

"נבל" - פחות ונבזה 

מצודת דוד

"קורא דגר" - כמו עוף הקורא ממשיך אחריו אפרוחים בצפצוף הקול והוא לא ילדם שהוא דבר שאין מתקיים כי כשיגדלו יבינו שהוא לא ילדם ויעזבו אותו כן הוא המקבץ עושר ולא במשפט יושר כ"א בערמת הלב כי העושר הזה לא יתקיים בידו ובחצי ימיו יעזוב העושר ההוא ובסוף יגולה לאנשים ערמת לבו ויהיה מוחזק לנבל

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קורא", (תנאי שני של הבטחון) שלא יהיו מעשיו סותרים את בטחונו, שמי שיאמר שהוא בוטח בה' והוא משתדל לקבץ עושר בדמים ובעולה מבואר שאינו בוטח בטחון גמור ולכן לא יתקיים עשרו בידו, וכמו שקבע ה' בטבע הבע"ח שעוף הנקרא "קורא" אשר הוא "דגר ולא ילד" שדרכו לישב על ביצים ואפרוחים של אחרים אשר לא ילדם, ואח"כ כשיגדלו יכירו שאינם בניו ויעזבוהו, כן מי "שעושה" ומאסף "עושר שלא במשפט, בחצי ימיו יעזבנו" העושר "ובאחרית ימיו" יהיה עוד גרוע ממי שלא היה לו עושר כלל, שהגם שלא היה עשיר מימיו לא היה נבל אבל הוא "ישאר נבל", כי ישאר בו הטבע לעשוק ולחמוס ולעשות נבלה:

ביאור המילות

"דגר". קיבוץ העוף את אפרוחיה, ודגרה בצלה (ישעיה ל"ד ט"ו):