פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כזכר בניהם מזבחותם ואשריהם על עץ רענן על גבעות הגבהות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּזְכֹּר בְּנֵיהֶם מִזְבְּחוֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם עַל עֵץ רַעֲנָן עַל גְּבָעוֹת הַגְּבֹהוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּזְכֹּ֤ר בְּנֵיהֶם֙ מִזְבְּחוֹתָ֔ם וַאֲשֵׁרֵיהֶ֖ם עַל־עֵ֣ץ רַעֲנָ֑ן עַ֖ל גְּבָע֥וֹת הַגְּבֹהֽוֹת׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כזכור בניהם מזבחותם" - כזכירת בניהם כן היתה להם זכירת מזבחותם כאדם שיש לו געגועין על בנו

"ואשריהם" - אשר על עץ רענן

"על עץ" - כמו אצל וכת"י תחות כל אילן עבוף

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כזכר בניהם" כמו שיזכרו את בניהם בכל לב, כן יזכרו "מזבחותם ואשריהם", ומפרש מזבחותם "על עץ רענן", ואשריהם "על גבעות הגבוהות", כי היה דרך ע"א לבנות המזבחות אצל עצים שתולים סביב, כמ"ש לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה', והאשרות היו נוטעים על גבעה גבוהה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כזכור" - כמו שיתמידו לזכור בניהם כן זוכרים מזבחותם ואשריהם

"על עץ רענן" - סמוך לעץ רענן ומוסב על המזבחות שהעמידום סמוך לעץ רענן ועל הגבעות הגבוהות

מצודת ציון

"ואשריהם" - הוא אילן הנעבד

"רענן" - ענין לחות ורטיבות כמו בשמן רענן (שם צב)

<< · מ"ג ירמיהו · יז · ב · >>