פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונפצתים איש אל אחיו והאבות והבנים יחדו נאם יהוה לא אחמול ולא אחוס ולא ארחם מהשחיתם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנִפַּצְתִּים אִישׁ אֶל אָחִיו וְהָאָבוֹת וְהַבָּנִים יַחְדָּו נְאֻם יְהוָה לֹא אֶחְמוֹל וְלֹא אָחוּס וְלֹא אֲרַחֵם מֵהַשְׁחִיתָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנִפַּצְתִּים֩ אִ֨ישׁ אֶל־אָחִ֜יו וְהָאָב֧וֹת וְהַבָּנִ֛ים יַחְדָּ֖ו נְאֻם־יְהֹוָ֑ה לֹֽא־אֶחְמ֧וֹל וְלֹא־אָח֛וּס וְלֹ֥א אֲרַחֵ֖ם מֵהַשְׁחִיתָֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונפצתים איש אל אחיו" - אכה זה על זה עד שישברו חתיכות דקות כמו ככלי יוצר תנפצם (תהלים ב) ונפץ את עולליך (שם קלז) וכן כל ניפוץ שבמקרא

"והאבות והבנים" - אנפץ זה אצל זה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ונפצתים", כמנפץ הנבל לשברים קטנים, כן "ינפצו" ויתפרדו "איש מאחיו", וגם "האבות מן הבנים, ולא אחמול", עי' באה"מ:


ביאור המילות

"לא אחמול ולא אחוס ולא ארחם". הבדלם, הרחמים לא יהיה רק על האדם, וחמלה וחוס יהיה גם על שאר דברים כמ"ש (ישעיה י"ג) וההבדל בין חוס ובין חמל, חוסה תהיה מצד צרכו אל הדבר, כמו ועיניכם אל תחוס על כליכם, והחמלה תהיה מצד הדבר עצמו שרואה שהוא שלם וטוב וחומל מהשחיתו מצד עצמו, ועז"א שלא אחמול מצד שאחשוב שהם בעצמם ראוים שלא אשחיתם, כי אינם כלום, ולא אחוס מצד התועלת שיושג מהם כי אין בם מועיל, ולא ארחם מצד הרחמים על האדם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונפצתים" - אשבר אותם זה אחר זה בסמוך לו

מצודת ציון

"ונפצתים" - ענין השבור עם הרצוץ וכן ונפוץ הכדים (שופטים ז)

"איש אל אחיו" - ר"ל זה אחר זה וכן ואת כל מלכי הצפון וגו' איש אל אחיו (לקמן כה)

"אחוס" - ענין חמלה כמו יחוס על דל (תהלים עב)וכפל הדבר במ"ש