פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


תוכן עניינים

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כה אמר יהוה צבאות התבוננו וקראו למקוננות ותבואינה ואל החכמות שלחו ותבואנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת הִתְבּוֹנְנוּ וְקִרְאוּ לַמְקוֹנְנוֹת וּתְבוֹאֶינָה וְאֶל הַחֲכָמוֹת שִׁלְחוּ וְתָבוֹאנָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת הִתְבּ֥וֹנְנ֛וּ וְקִרְא֥וּ לַמְקוֹנְנ֖וֹת וּתְבוֹאֶ֑ינָה וְאֶל־הַחֲכָמ֥וֹת שִׁלְח֖וּ וְתָבֽוֹאנָה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת אִסְתַּכָּלוּ וּקְרוֹ לְאֶלְיָתָא וְיֵיתְיָן וּלְחַכִּימָתָא שָׁלְחוּ וְיַיתְיָן:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כה אמר ה' התבוננו", ר"ל ההרג והאבדון אשר השיגם עתה, אינו דומה כמו בעתים אחרים שהנשארים נשארו בארצם ולא היה להם רק לשאת קינה ולבכות על אלה שנהרגו לבד, כי עתה עקר הקינה והבכי הוא על הנשארים שהם עתידים לרעות רבות וצרות, לכן "התבוננו" היטב על מעשיכם, לחשוב מחשבות לרפא את המחלה אשר חלו בה אלה אשר הם חיים עודנה, לא לבכות על המתים שכבר מתו, ובעת אשר "תקראו למקוננות ותבאנה" לקונן על המתים, "שלחו ג"כ אל החכמות ותבאנה", אשר הם יתיעצו בחכמתן מה לעשות להחיות את החיים בל ימותו ובל יאבדו ברעה המוצאת אותם:

ביאור המילות

"וקראו למקוננות, ואל החכמות שלחו", המקוננות נמצאות בכל עיר ועיר וא"צ רק קריאה, והחכמות הן מועטות במדינה שלחו, לקרותן מרחוק, וע"ז כפל מלת ותבואנה כי המקוננות תבואנה תחלה בהיותן קרוב:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותבואינה אליכם" - לעורר קינות ויללות

"ואל החכמות" - הן הבקיאות למהר לסדר אמרי עצבון רוח ויגון להדאיב נפשות השומעים

"התבוננו" - תנו לב להבין בהרעה הזאת המעותדת לבוא ומעתה קראו למקוננות הם הנשים היודעות לספוד ולקונן על המתים

מצודת ציון

"המקוננות" - מלשון קינה

<< · מ"ג ירמיהו · ט · טז · >>