מ"ג ירמיהו ח טז


<< · מ"ג ירמיהו · ח · טז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מדן נשמע נחרת סוסיו מקול מצהלות אביריו רעשה כל הארץ ויבואו ויאכלו ארץ ומלואה עיר וישבי בה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִדָּן נִשְׁמַע נַחְרַת סוּסָיו מִקּוֹל מִצְהֲלוֹת אַבִּירָיו רָעֲשָׁה כָּל הָאָרֶץ וַיָּבוֹאוּ וַיֹּאכְלוּ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ עִיר וְיֹשְׁבֵי בָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִדָּ֤ן נִשְׁמַע֙ נַחְרַ֣ת סוּסָ֔יו מִקּוֹל֙ מִצְהֲל֣וֹת אַבִּירָ֔יו רָעֲשָׁ֖ה כׇּל־הָאָ֑רֶץ וַיָּב֗וֹאוּ וַיֹּֽאכְלוּ֙ אֶ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֔הּ עִ֖יר וְיֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

עַל דִי פְּלָחוּ לְעֶגְלָא דִבְדָן מֶלֶךְ בְּמַשַׁרְיָתֵיהּ יִסַק עֲלֵיהוֹן וִיגַלֵי יַתְהוֹן מִקַל פְּסִיעוּת גִבָּרוֹהִי יְזוּעוּן כָּל יַתְבֵי אַרְעָא יֵיתוּן וְיִבְזוּן אַרְעָא וּמְלוֹאָה קִרְוַיָא וּדְיָתְבִין בְּהוֹן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מדן נשמע" - על דפלחו לעגלא דבדן

"נחרת סוסיו" - עטישות נחיריו

"מצהלות אביריו" - צהלות משחק סוסיו ומצינו במקום אחר סוסים נקראים אבירים מדהרות דהרות אביריו (שופטים ה) ל' סוס דוהר (נחום ג) וי"ת מקל פסיעות גברוהי

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נחרת" - הקול היוצא מנחיריו הם נקבי האף וכן הוד נחרו אימה (איוב ל"ט)

"מצהלות" - ענין הרמת קול גדול כמו אל אשת רעהו יצהלו (לעיל ה)

"אביריו" - מלשון אביר וחוזק 

מצודת דוד

"עיר" - יאבדו כל עיר והיושבים בה

"ומלואה" - הדברים שהארץ מלאה מהם

"מדן" - בעוד יהיה האויב בדן בקצה גבול ארץ ישראל יהיה נשמע נחרת סוסיו

"מקול מצהלות" - מהרמת קול גבוריו רעשה כל הארץ

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"(דברי העם), מדן", ר"ל כי בברכת יעקב לבניו אמר, יהי דן נחש עלי דרך הנושך עקבי סוס ויפול רוכבו אחור, שבני דן היו מלומדים ללחום עם רוכבי סוסים (ולכן היה דן המאסף לכל המחנות כי דרך הרוכבים ליפול על אחורי המחנה ברדפם אחריהם), עפ"ז ישאלו איך היה עתה להפך "שנחרת סוסי האויב נשמע מדן", ובכ"ז לא נשך הנחש עקבי סוס ורוכבו, כי "מקול מצהלות אביריו רעשה כל הארץ", וגם באו לתוך הארץ "ויאכלו ארץ ומלואה?"

ביאור המילות

"מצהלות". נופל על קול האבירים סוסים החזקים המזוינים לתשמיש. וכן ותצהלי כאבירים (לקמן נ'):
 

<< · מ"ג ירמיהו · ח · טז · >>