פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הבישו כי תועבה עשו גם בוש לא יבושו גם הכלים לא ידעו לכן יפלו בנפלים בעת פקדתים יכשלו אמר יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֹבִישׁוּ כִּי תוֹעֵבָה עָשׂוּ גַּם בּוֹשׁ לֹא יֵבוֹשׁוּ גַּם הַכְלִים לֹא יָדָעוּ לָכֵן יִפְּלוּ בַנֹּפְלִים בְּעֵת פְּקַדְתִּים יִכָּשְׁלוּ אָמַר יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֹבִ֕ישׁוּ כִּ֥י תוֹעֵבָ֖ה עָשׂ֑וּ גַּם־בּ֣וֹשׁ לֹֽא־יֵב֗וֹשׁוּ גַּם־הַכְלִים֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ לָכֵ֞ן יִפְּל֧וּ בַנֹּפְלִ֛ים בְּעֵת־פְּקַדְתִּ֥ים יִכָּשְׁל֖וּ אָמַ֥ר יְהֹוָֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

עֲלֵיהוֹן לְמִבְהַת אֲרֵי תּוֹעֵבְתָּא עֲבָדוּ אַף מִבְהַת לֵית אִינוּן בָהֲתִין אַף אִתְכְּנָעָא לֵית אִינוּן יָדְעִין בְּכֵן יִתְרְמוֹן קָטִילִין בְּעִדַן דְאַסְעַר עֲלֵיהוֹן חוֹבֵיהוֹן יִתְקְלוּן אֲמַר יְיָ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הובישו" - עליהון למבהת

"הכלים" - כמו להכלים

"גם בוש לא יבושו" - אינם מתביישין ממעשיהם הרעים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הובישו", שהם עצמם יבושו על "כי תועבה עשו", ויתנו מעצמם לב לשוב, אבל "גם בוש לא יבושו" מעצמם, וגם "הכלים" אם מכלימים אותם אחרים "לא ידעו" שהיא כלימה, "לכן יפלו בנופלים", ר"ל כי שני אנשים ההולכים ואחד החליק ונפל הלא יזהר השני ע"י בל ילך שם שלא יפול גם הוא, אבל אם השני עור אז יפול ע"י הנופל שגם אם תוסר הסבה שע"י החליק הראשון, יפול ע"י גוף הנופל שיכשל בו בלכתו, כן אחרי שאין שומעים מוסר ולא יזהרו ע"י הנופלים לשוב מדרך החלק הזה, הנה "יפלו ע"י הנופלים", כי "בעת פקדתם יכשלו" בם בגויות הנופלים, ר"ל שהנביאים יענשו על ידי שהעם נפלו על ידם:


ביאור המילות

"הובישו". הפעיל עומד ובא על רוב הבושה, ר"ל היה ראוי שירבה בשתם והם גם בושה קטנה לא יבושו. וכבר בארנו (למעלה ג' כ"ה) ההבדל בין בושה וכלימה הבושה בא מעצמו, והכלימה היא מאחרים, עז"א גם הכלים, אם מכלימים אותם, לא ידעו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בעת פקדתים יכשלו" - בעת שאזכור עליהם עונם להפרע מהם והוא בזמן החורבן אז יכשלו גם המה

"לכן יפלו בנופלים" - הנביאים והכהנים ההם יפלו בעת יפלו כל הנופלים ע"י האויבים

"גם הכלים לא ידעו" - אינם יודעים מה היא כלימה וכפל הדבר במ"ש

"גם בוש לא יבושו" - ר"ל עשו התועבה וגם לא יבושו בעבורה

"הובישו" - ר"ל עכ"פ היה להם להנביאים והכהנים להיות נכלמים כאשר עשו דבר תועבה כדרך החשובים אשר יכלמו אם באה לידם דבר תועבה במקרה

מצודת ציון

"הובישו" - מלשון בושה

"תועבה" - דבר אסור וגנאי

"הכלים" - מלשון כלימה

"פקדתים" - ענין זכרון

<< · מ"ג ירמיהו · ו · טו · >>