פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


תוכן עניינים

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
העזו בני בנימן מקרב ירושלם ובתקוע תקעו שופר ועל בית הכרם שאו משאת כי רעה נשקפה מצפון ושבר גדול

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הָעִזוּ בְּנֵי בִניָמִן מִקֶּרֶב יְרוּשָׁלַ‍ִם וּבִתְקוֹעַ תִּקְעוּ שׁוֹפָר וְעַל בֵּית הַכֶּרֶם שְׂאוּ מַשְׂאֵת כִּי רָעָה נִשְׁקְפָה מִצָּפוֹן וְשֶׁבֶר גָּדוֹל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הָעִ֣זוּ ׀ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֗ן מִקֶּ֙רֶב֙ יְר֣וּשָׁלַ֔‍ִם וּבִתְק֙וֹעַ֙ תִּקְע֣וּ שׁוֹפָ֔ר וְעַל־בֵּ֥ית הַכֶּ֖רֶם שְׂא֣וּ מַשְׂאֵ֑ת כִּ֥י רָעָ֛ה נִשְׁקְפָ֥ה מִצָּפ֖וֹן וְשֶׁ֥בֶר גָּדֽוֹל׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

גְלוֹ בְּנֵי בִּנְיָמִן מִגוֹ יְרוּשְׁלֵם אֲרֵי קַל צְוָחַת קַרְנָא אִשְׁתְּמָעַת בְּאַרְעָא וְעַל בֵּית בִּקְעַת כַּרְמַיָא זְקוּפוּ עַמְמַיָא סִמְוָתָא אֲרֵי בִישְׁתָא אִסְתְּכִיאַת מִצִפּוּנָא וּתְבִירָא רַבָּא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"העזו בני בנימן" - ללכת לעריכם לשמור מבצריהם

"בית הכרם" - שם מקום הוא

"שאו משאת" - נס להקבץ ולהלחם על נפשכם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"העיזו" אתם בני בנימין התאספו מקרב ירושלים, כי בני בנימין לא היו מבני העיר ורצו לחסות שם בירושלים, אומר כי יתרחקו משם, וגם "בתקוע" שהוא בחלק אשר, "תקעו שופר. ועל בית הכרם" שם מקום "שאו משאת" נס ודגל לסימן שיברחו, כי "הרעה" כבר "נשקפה מצפון" שהכל רואים אותה כי באה ומתקרבת:

ביאור המילות

"העיזו". למקום עז ובטוח:

"בית הכרם". שם מקום בגבול יהודה (נחמיה ג' י"ד) וכן נדה (דף י"ט) מבקעת בית כרם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נשקפה" - נראתה לבא מבבל העומדת בצפון

"ושבר גדול" - הרעה ההיא תהיה שבר גדול

"שאו משאת" - הרימו להבת אש להיות נראה למרחוק להזהיר את העם (וגם שאו משאת הוא לשון נופל על לשון)

"ועל בית הכרם" - דרך לבנות בית גבוה ומגדל בכרם אחד לשמור בו כל הכרמים אשר סביבותיו

"העיזו" - אתם בני בנימין האספו ללכת מקרב ירושלים כי האויב יכבשה ויהרוג עמה

"ובתקוע" - בעיר תקוע תקעו שופר להזהיר את העם להיות נכונים למלחמה (ולפי ששם העיר תקוע אמר תקעו שופר לשון נופל על לשון)

מצודת ציון

"העיזו" - ענין אסיפה כמו העיזו אל תעמודו (לעיל ד)

"ובתקוע" - שם מקום כמ"ש וישלח יואב תקועה (שמואל ב יד)

"שאו" - הרימו

"משאת" - ענינו להבת אש וכן וישאם דוד (שמואל ב ה)

"נשקפה" - ענין הבטה וראיה כמו וישקף אבימלך (בראשית כו)