מ"ג ירמיהו ב כז

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אמרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתני [ילדתנו] כי פנו אלי ערף ולא פנים ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֹמְרִים לָעֵץ אָבִי אַתָּה וְלָאֶבֶן אַתְּ ילדתני [יְלִדְתָּנוּ] כִּי פָנוּ אֵלַי עֹרֶף וְלֹא פָנִים וּבְעֵת רָעָתָם יֹאמְרוּ קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֹמְרִ֨ים לָעֵ֜ץ אָ֣בִי אַ֗תָּה וְלָאֶ֙בֶן֙ אַ֣תְּ ילדתני יְלִדְתָּ֔נוּ כִּֽי־פָנ֥וּ אֵלַ֛י עֹ֖רֶף וְלֹ֣א פָנִ֑ים וּבְעֵ֤ת רָעָתָם֙ יֹֽאמְר֔וּ ק֖וּמָה וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

אָמְרִין לְצֵלֶם אָעָא אֲבוּנָא אַתְּ וּלְמָה דְמִתְעֲבֵיד מִן אַבָנָא אָמְרִין לֵיהּ אַתְּ בְּרֵיתָנָא אֲרֵי אַחְזָרוּ בְּפוּלְחָנִי קְדַל וְלָא שַׁוִיאוּ דְחַלְתִּי לִקְבֵיל אַפֵיהוֹן וּכְעִידַן דְבִישְׁתָא אַתְיָא עֲלֵיהוֹן כָּפְרִין בְּטַעֲוַתְהוֹן וּמוֹדָן קָדָמַי וְאָמְרִין רַחֵים עֲלָנָא וּפְרוֹקָנָא:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ובעת רעתם יאמרו" - אלי קומה והושיענו וכן ת"י ובעידן דבישתא אתיא עליהון כפרין בטעותהון ומודן קדמי ואמרין רחם עלנא ופרוקנא

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"ובעת רעתם" - בעת בוא עליהם הרעה יתפללו אלי ויאמרו קומה והושיענו מן הרעה

"כי פנו אלי עורף" - ר"ל אינם שומעים לדברי כאדם המהפך עורף מול רעהו ולא יאבה לשמוע אמריו

"אומרים" - על אשר אומרים לפסל העשוי מעץ אתה אבי ולצלם מאבן יאמרו אתה ילדתנו כאלו הכוכבים בראו העולם ומלואה

מצודת ציון

"אבי" - ענין אדון וגדול וכן אבי דבר גדול הנביא דבר אליך (מלכים ב' ה)

"ילדתנו" - הוא כמו יצרתנו וכן בטרם הרים ילדו (תהלים צ)

"פנו" - מלשון הפנה וסיבוב

"עורף" - הוא אחורי הפנים והצואר

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"אומרים", מבאר זה כי הם אינם עובדים העץ והאבן על אופן שיהיה אמצעי בינם ובין ה', כמו שהיו טועים אז בדור ההוא שהפסל הוא כעין טלמסאות להוריד הרוחניות מלמעלה, באופן שיהיה עבודת האליל בלתי מכוון לעצמו רק להשיג על ידו אתנן ומחיר מצרכי העולם, לא כן רק שהם "אומרים לעץ אבי אתה", שחושבים את העץ שהוא בוראם יוצרם וחוללם ויאמרו לו אלה אלהיך ישראל, עד שעובדים העץ מצד עצמו, "כי פנו אלי עורף ולא פנים", כי העובד העץ להיות אמצעי בינו ובין השם הוא פונה פניו אל ה', רק שמשים הע"א כאמצעי בינו וביניו, אבל הם שמהו ככח נשגב בפני עצמו בלתי נתלה מה' כלל, ופנו מן ה' פניהם אל האליל, ובכ"ז "בעת רעתם יאמרו קומה והושיענו", ולא יתחרטו על שעזבו אותי לעבוד הפסל, רק ירצו להשיג ממני ישועה ועזר, לא שישובו לעבדני ולעזוב עבודת האליל:

ביאור המילות

"אבי, ילדתני", הם מציירים העץ והאבן כאב מוליד ואם יולדת, ר"ל שצורת הנפש הצומחת היא אצלם כעין המשפיע על האבן שהוא דומם ומקבל וחוזר ומוליד ומשפיע, "כי פנו אלי עורף ולא פנים", יצוייר מחזיר עורף וגם פונה פנים, כמי שעומד בין המלך ושר צבאו, ופניו אל שר הצבא ומבקש ממנו שימליץ בעדו אל המלך, שהגם שאחוריו אל המלך, בכ"ז גם מגמת פניו אליו, כי עקר שאלתו הוא מן המלך, לכן אמר שהם אין מבקשים שהפסל יהי מליץ בעדם אצל ה' ולא פנו אליו כלל:

<< · מ"ג ירמיהו · ב · כז · >>