<< · מ"ג ירמיהו · ב · יב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמו שמים על זאת ושערו חרבו מאד נאם יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שֹׁמּוּ שָׁמַיִם עַל זֹאת וְשַׂעֲרוּ חָרְבוּ מְאֹד נְאֻם יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שֹׁ֥מּוּ שָׁמַ֖יִם עַל־זֹ֑את וְשַׂעֲר֛וּ חׇרְב֥וּ מְאֹ֖ד נְאֻם־יְהֹוָֽה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

אִתְאַבָּלוּ שְׁמַיָא עַל כְּדֵין עַל אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל דַעֲתִידָא לְמֶחֱרַב וְעַל בֵּית מַקְדְשָׁא דְעָתִיד לְאִצְטַדָאָה וְעַל דְעוֹבָדִין בִּישׁוּן עֲבַדוּ עַמִי לַחֲדָא אֲמַר יְיָ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שומו שמים" - ל' תמהון כמו השתוממו והוא לשון צווי כמו אם כה יאמרו אלינו דומו (שמואל א יד)

"ושערו" - לשון סער

"חרבו מאד" - כאילו אתם נחרבים על בית המקדש שעתיד ליחרב

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"שומו" - מלשון שממון

"ושערו" - כמו סערו בסמ"ך ור"ל רוח סערה

"חרבו" - מלשון חורבן

"מאד" - ר"ל גדול וחזק 

מצודת דוד

"שומו שמים" - ר"ל ראו שיהיה בעולם שממון ושערה וחורבן גדול בעבור התועבה הזאת

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שמו" ההשתוממות הוא על דבר המתמיה, והוא על מה שיאמר כי שתים רעות עשה עמי "על זאת שמו שמים" והתפלאו, "ושערו על שחרבו מאד", הסער הוא על הצער שיסערו ויצטערו על גודל החורבן שחרבו ישראל מאד, כמ"ש העבד ישראל, ומפרש נגד שמו שמים.

ביאור המילות

"חרבו" הוא עבר מהקל (כן תרגם יונתן), וחסר מלת כי, שערו כי חרבו מאד:
 

<< · מ"ג ירמיהו · ב · יב · >>