פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל מ ז

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והתא קנה אחד ארך וקנה אחד רחב ובין התאים חמש אמות וסף השער מאצל אולם השער מהבית קנה אחד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַתָּא קָנֶה אֶחָד אֹרֶךְ וְקָנֶה אֶחָד רֹחַב וּבֵין הַתָּאִים חָמֵשׁ אַמּוֹת וְסַף הַשַּׁעַר מֵאֵצֶל אוּלָם הַשַּׁעַר מֵהַבַּיִת קָנֶה אֶחָד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַתָּ֗א קָנֶ֨ה אֶחָ֥ד אֹ֙רֶךְ֙ וְקָנֶ֤ה אֶחָד֙ רֹ֔חַב וּבֵ֥ין הַתָּאִ֖ים חָמֵ֣שׁ אַמּ֑וֹת וְסַ֣ף הַ֠שַּׁ֠עַר מֵאֵ֨צֶל אֻלָ֥ם הַשַּׁ֛עַר מֵהַבַּ֖יִת קָנֶ֥ה אֶחָֽד׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וּתְוָא קַנְיָא חַד אוּרְכָּא וְקַנְיָא חַד פּוּתְיָא וּבֵין תְּוַיָא כָּתְלָא חֲמֵשׁ אַמִין וְסִפָּא דְתַרְעָא מִקֳבֵיל אוּלַמָא דְתַרְעָא מִלְגָיו קַנְיָא חָד:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והתא" - הוא יציע שקורין אפנדי"ן בלע"ז והיה שלשה מימין השער ושלשה מן השמאל כמו שאמור בענין והתאים סמוכין לכותל המזרחי של עזרת נשים מבחוץ כלפי הר הבית ומהיכן אני למד שהם מבחוץ ממה שכתוב אחר כל הענין ויבאני אל החצר החיצונה מכאן אני למד שכל האמור למעלה היה חוצה לה שעדיין לא נכנס לתוכו

"והתא קנה אחד אורך וגו'" - חללו של כל אחד ואחד שש אמות מרובע

"ובין התאים חמש אמות" - כתלים המפסיקים בין התאים עוביים ה' אמות וכן תרגם יונתן ובין תאוויא כתלא ה' אמין וכן שנינו במסכת מדות כותל התא חמש

"וסף השער מאצל אולם השער וגו'" - שלפנים מן השער היה עשוי אולם מחובר לשער כמו שמפורש בענין בולט לתוך עזרת נשים עשר אמות ובראשו דלתות ומזוזות וזהו שאמר וסף השער שהוא אצל אולם השער

"מהבית" - כלומר לצד פנים

"קנה אחד" - רחבו לכסות עובי חומות האולם אחד מימין ואחד משמאל שעובי החומה של אולם לימין ולשמאל קנה אחד כמו שמפרש והולך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והתא", ראה שבשני צדדי השער מבחוץ היו בנינים ששייכים אל השער ונקראים תאים, (מלשון אתא על שהם משמשים להבא אל השער לעמוד שם קודם שיכנס), והיו שלש מכל צד ופתחיהם אל השער, ובצד הפנימי היה אולם שהוא בית שער ששייך ג"כ אל השער, וראה שמדד את חלל התא שאצל השער והיה חללו בין בארך בין ברוחב קנה אחד, שהוא שש אמות מרובע, "ובין התאים" היינו הכותלים המפסיקים בין תא לתא היה רחבם של כ"א "חמש אמות", (וה"ה הכותל מזרחי של התאים שלצד חוץ, ועי' בפסוק י"ב), "וסף השער", אחר שמדד את התא שאצל השער ואת הכותל שבינו לבין התא שבצדו, נכנס לצד הפנימי של השער למדוד את האולם, ומדד בו ג' מדידות,

  • א) מדד עובי הכותל של אולם מצד זה ומצד זה, שהכותל של האולם היה בצד השער ובצד אחד היה נסמך אל כותל החצר, רק בצד השני של פנים היה לו סף, ומדד את "סף השער מאצל עולם השער", ר"ל הסף של האולם וקורא אותו בשם סף השער כי גם האולם היה שייך אל השער, "מהבית" כי הצד של צד חוץ היה נסמך אל הכותל ולא היה לו סף. והיה "קנה אחד", ומזה ידע שכותלי האולם כ"א רחבו שש אמות:


ביאור המילות

"והתא". כבר הבתאר אצלינו (מ"א ס"ו) ההבדל בין יציע, תא, צלע, ותראה בכאן שהבנינים שהיו אצל השער מבחוץ נקרא בשם תאים, כי היו מזומנים אל הבא ונכנס, מלשון אתא בקר, ושייכים אל השער שנקרא ג"כ בשם שער האיתון מלשון אתא, והבנינים שהיו מחוברים בצדדים שלא אצל השערים נקראו צלעות בסי' מ"א:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וסף השער מאצל אולם השער" - כי לפנים מהשער היה בנין אולם כמפורש בענין וכותליו היו נמשכין כלפי פנים מצדי השער מזה ומזה ולהן מזוזות בראשן הפנימי ולכן אמר כל אחת ממזוזות השער שאצל האולם לצד פנים היתה בת קנה אחד וכמדת כותלי האולם

"ובין התאים" - כותלים המפסיקים בין תא לתא היו בני חמשה אמות וכן הכתלים החיצונים מזה ומזה וכן הכתלים שלפניהם אבל מאחוריהם היה להם כותל העזרה לכותל

"והתא" - כל תא היה קנה אחד אורך וגו' ומספר התאים היו שלשה מימין השער ושלשה משמאלו כמפורש בענין והיו נשענים לכותל העזרה ופנו כלפי הר הבית

מצודת ציון

"והתא" - ענין חדר מה וכן אל תא הרצים (מלכים א' יד) ויקרא כן על כי הוא בגבול גוף הבנין והוא מלשון תתאו לכם (במדבר לד)שהוא ענין גבול

"אולם" - ענין בית שער ועשויה כעין כפה ממעל

"מהבית" - מבפנים

<< · מ"ג יחזקאל · מ · ז · >>