מ"ג יחזקאל מ ו


<< · מ"ג יחזקאל · מ · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויבוא אל שער אשר פניו דרך הקדימה ויעל במעלותו [במעלותיו] וימד את סף השער קנה אחד רחב ואת סף אחד קנה אחד רחב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּבוֹא אֶל שַׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַקָּדִימָה וַיַּעַל במעלותו [בְּמַעֲלוֹתָיו] וַיָּמָד אֶת סַף הַשַּׁעַר קָנֶה אֶחָד רֹחַב וְאֵת סַף אֶחָד קָנֶה אֶחָד רֹחַב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּב֗וֹא אֶל־שַׁ֙עַר֙ אֲשֶׁ֤ר פָּנָיו֙ דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֔ימָה וַיַּ֖עַל בְּמַעֲלוֹתָ֑ו וַיָּ֣מׇד ׀ אֶת־סַ֣ף הַשַּׁ֗עַר קָנֶ֤ה אֶחָד֙ רֹ֔חַב וְאֵת֙ סַ֣ף אֶחָ֔ד קָנֶ֥ה אֶחָ֖ד רֹֽחַב׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְעַל לְתַרְעָא דִפְתִיחַ לְאוֹרַח מַדִינְחָא וּסְלִיק בְּדַרְגוֹהִי וּמְשַׁח יַת סִפָּא דְתַרְעָא קַנְיָא חַד פוּתְיָא וְיַת סִפָּא חַד קַנְיָא חַד פּוּתְיָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויבא אל שער אשר פניו דרך הקדימה" - נכנס לתוך ההיקף ובא לו לשער עזרת נשים המזרחי היא נקראת חצר החיצונה בכל הענין הזה לפי שהוא לפני עזרת ישראל

"ויעל במעלותיו" - ששפוע ההר הולך ועולה מן החיל התחתון עד עזרת נשים שתים עשרה מעלות כאותה ששנינו לפנים ממנו החיל י' אמות וי"ב מעלות היו שם

"סף השער" - היא מזוזת השער

"קנה אחד רוחב" - שש אמות ומכסה את כל עובי החומה שהיה קנה אחד כמו שאמר למעלה

"ואת סף אחד" - מזוזה השנית אחת מצפון ואחת מדרום

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ואת סף אחד" - ר"ל וכן מדד הסף האחד שממולו והיה קנה אחד רוחב

"קנה אחד רוחב" - כמדת עובי החומה שהיתה בת קנה וכמדת חומת הר הבית

"ויעל במעלותיו" - עד שלא בא אל השער הלך במעלות כי ההר הזה היה הולך ועולה כלפי המערב והיו שם מעלות

"ויבוא" - המלאך נכנס בתוך היקף החומה ההיא ובא לו לעזרת נשים אל השער הפונה מזרחה והעזרה ההיא נקראת בענין חצר חיצונה שהיא חיצונה לעזרת ישראל 

מצודת ציון

"במעלותיו" - הם המדרגות שעולין דרך בם

"סף" - כן יקרא מזוזות הפתח וכן וירעשו הספים (עמוס ט)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויבא אל שער". משם בא אל שער אחד שהוא שער עזרת נשים שהוא לפני עזרת ישראל, (ונקרא בספר הזה בשם חצר החיצונה, נגד עזרת ישראל שנקראת חצר הפנימית), והחומה הזאת הקיפה מד' רוחות, "אשר פניו דרך הקדימה" ר"ל שבא בשער המזרחי.

"ויעל במעלותיו" מפני שההר היה משופע ועשו אותו מישור חפרו מעלות אצל השער, ולא באר פה כמה מעלות היו, ומבנין בית שני א"א ללמוד שהיה משונה מבנין זה שכן גם במעלות עזרת ישראל היה משונה, וע"כ שסמך ע"מ שבאר בצד צפון ודרום שהיו שבע מעלות. [הערה: והנה בבנין בית שני היה שטח הר הבית חלוק במחיצה ונקרא סורג, ומזו המחיצה עד עזרת נשים היה עשר אמות ונקרא חיל (כמ"ש בפ"ב דמדות), שלשם אין נכרים וטמאי מתים נכנסים, ועתה היה במקומו התאים ואחריהם היו הששים אלים (שיתבאר בפסוק י"ד) שעמדו כנגד כל הכותל, והחזיקו י"ב אמות רחוק מן הכותל: ע"כ]:

"וימד את סף השער" החומה הזאת היה עוביה י"ג אמות והיה בה שני ספים א' לצד החיצון ואחד לצד פנים, כ"א החזיק שש אמות ואמה אחת היה באמצע בין סף לסף, ועז"א "שמדד סף אחד" שהוא החיצון "היה קנה אחד רחב, ואת סף אחד" הוא הפנימי היה "קנה אחד רחב", ומסתמא היה כן גם בצד השני של השער כיון שעובי החומה היה שוה בשניהם:

ביאור המילות

"סף השער", מדובר בשלש לשונות, סף, מזוזה, איל, והיינו שכל רוחב השער בין בצדדים בין למטה באסקופה קרוי סף. מקום שעשוי לחזק שם את הדלת קרוי מזוזה, כמשי"ת לקמן (מ"ג ח') וכן פה היתה המזוזה בתוך, רחבם אמה, וחולקת את הסף לשני ספים כ"א רחבו שש אמות, ואם הסף מצופה בתמונת עגול וציור מיוחד קרוי איל, וכן היה בפתח אולם והיכל וקה"ק לקמן פסוק מ"ה ובסי' מ"א פ"א ופ"ג:
 

<< · מ"ג יחזקאל · מ · ו · >>